לבן בחלום שחור.

אני פשוט צריכה שקט.

לארגן את הראש, את החיים.

צריכה זמן לעצמי, בלי לחץ, בלי אחריות.

מקום שיהיה רק שלי,

למחשבות שלי,

לדעות שלי,

לחיים שלי.

אני אסיים את הפוסט בנימה מעט יותר אופטימית,

כי בכל זאת.. לא הכל שחור וחרא. (בנתיים.)

ובכן..

כרגיל, אני ושחשי עשינו שיחת וידיאו.

וכהרגלנו, גם צילמנו קטעים ממנה.

*הצפייה בתמונות הבאות על אחריותכם הבלעדית

עוד מעט סילבסטר.

כן, הציעו לי לצאת.

לא, לא הסכמתי.

לא כי אני לא רוצה לצאת,

הוא פשוט לא מתאים לי.

cואנה, הפוסטים פה באים בקצב, טירוף חושים.

שלום לכם,

היום בפינת הבישול נארח את אחת הנערות המגניבות, אם זכרוני אינו מטעה אותי, שמה הוא לי.

לי תחשוף היום לראשונה, כמה מן היצירות שלה לאורח חייה.

ובכן, אין למה לחכות, הבא נתחיל!

ליצירה הזאת אני קוראת.. "שחור לבן".

 קשה לי להסביר למה.

ליצירה הבאה, אני קוראת "עוגה שבורה".

היצירה הבאה מעט שונה.

החלטתי לקרוא לה.. "סושי".

כן, אני יודעת, מעט עתידני ומוזר.. אבל אתם תראו, זה יהיה להיט!

ביצירה הבאה, אני באמת ממש גאה.

נקצר תהליכים ואני ישר אגיד, קוראים לה "פרחוני."

בלי סיבה מיוחדת. *את הפרחים הקטנים, גם אני הכנתי.*

היצירה הבאה, "קטן ושחור".

היצירה הבאה, "תום ברוך הבא".

הרגשתי שהמילים האלו משקפות את ההשראה שלי.

נעבור ישר ליצירה הבאה, קראתי לה "אבק".

היצירה: "עיגול". (איזה קטנה אני!)


והיצירה האחרונה שלי, מאתמול בערב למעשה.

אני קוראת לה "פנקייקס".

עוד לא סגור, אבל בנתיים זה השם.

זהו, זה הזמן לנגב את הריר ולהזמין את לי.

רק דבר אחד, לפני שנפרד.

הרשו לי לשוויץ ולהראות לכם את הפלאפון החדש שלי, החל ממחר!

סקרו יו ביצ'ס!

peace&love

מכירים את הימים האלה,

שנדמה שכלום לא הולך וכבר בא לוותר?

כן, אני יודעת שזה יעבור.

אני יודעת שיהיה טוב.