דיי נאמס ,
כמה אפשר ?
הלב שלי כבר נשבר מכל הכיוונים ,
אולי זה לא בולט לעין , אבל אני פגועה . ומנסה לא להראות את זה .
והיום ? היום זה היה השיא !
כי היום נשברתי , לא היה לי כוח יותר .
ועכשיו שהמחשבה של להתאבד רצה לי בראש שוב ושוב ,
אותה ילדה , אותה ילדה שבגללה אני ככה ,
היא ? היא מאושרת , כיף לה ..
כיף לה שאני ככה , כי זאת הייתה הכוונה שלה ..
וכל הכבוד אני שמחה שהצלחת.. אבל לרגע חשבת מה אני באמת ארגיש ?
איך אני יוכל להמשיך מפה , כי אני לא יכולה להמשיך לשום מקום ..
אני רק רוצה לעצום את העיניים ולא לפתוח אותם שוב .
והילדה זאת לא הסיבה היחידה שאני ככה ,
בגלל אותן ילדות ! , שפשוט החליטו שהן רוצות למרר לי את החיים .
ואתה ? איפה אתה בכל הסיפור ? ,
אתה לא פה , כי התרחקנו , ודווקא עכשיו אני כ"כ צריכה אותך .
כי אתה היחידי שהיה עוזר לי במצבים כאלה ,
ואני מתגעגעת אליך , לתקופות שהיינו צוחקים ביחד , שכל יום הייתי באה אליך ,
והייתה מעודד אותי , ובאותו רגע הייתי שוכחת מהכל , והעולם היה נראה לי ורוד !
לאן כל זה נעלם ? ככה כבר יכולת לשכוח את הכל ? את כל הרגעים הטובים שלנו ביחד ..
ועכשיו מה שנשאר לי זה לחשוב ,
ולא , המחשבה של להתאבד לא תצא לי מהראש . והיא תעבור עוד פעם ועוד פעם !
והכל בגלל אותה ילדה ,
שהחליטה שפגעתי בה , אבל היא לא שמה לב כמה שהיא פגעה בי ,
אז אחרי זה אל תבואי ותבכי על הקבר שלי ,
כי אני לא מרשה לך ! , כי זה הכל התחיל רק באשמתך !!
-ענבר-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: