אחרי הדרך שלא ניגמרת

''מהה?!'' גל אמרה.....

אחרי הדרך שלא ניגמרת-פרק 2!!

לפני עמד בחור יפיפה שיערו החום הקצר ועיניו הכחולות כבשו אותי מיד

הוא לבש חולצה בצבע לבן עם הדפס של סקייטר

היתובבתי ראיתי את גל פעורת פה אך עייניה מוקסמות בבחור

הוא חייך ופנה אלי

הוא: ''היי! אני רתם''

אני: ''אא...'' עניתי במבוכה והוא היתבונן עלי וחייך שהיסתכלי על עייניו

רתם: ''גל..היי...מה את עושה פה?''

גל: ''מה שאתה עושה ט-מ-ב-ל!'' והלכה

אני: ''מה הקטע שלה איתך?!'' שאלי בכעס אך אדין הייתי מבולבלת

רתם: ''היא היתה חברה שלי פעם...'' לא הייתי מופתעת...היא היתה כל כך יפה איך מישהו לא יכול לאהוב אותה?!

נטע: ''אני אשאיר אתכם לבד..'' היא קרצה לי והלכה

הוא היתקרב אלי כיאט אד הנים ואמר..

רתם: ''אם את רוצה אני מעוניין דווקה בך...'' הוא חייך חיוך זדוני

ואני ניקלאתי למצב שאני לא יודעת מה לעשות....

דן קם יותר מוקדם מאישתו..הוא היתמתח וחזר לעיסוקיו

הוא שמח שהפעם אישתו לכחה 4 כדורי שינה כך שתישן הרבה

לא היה לו כוח לריבים

היתלבש והלך לעבודה בתיקווה שהכל יהיה בסדר

קמתי מפניו ואמרתי לו

אני: ''תראה לך תסדר ת'עיניינים עם גל..אז נדבר אני לא רוצה ליפגוע בחברה שלי''

רתם: ''טוב'' הוא ניסה להיתקרב עלי אך אני דחפתי אותו ורצתי משם

ניכנסתי לאיזה שהוא תא בשרותים וחשבתי על כל שניה ושנה היום הם עברו לי בפלאשים

נשמתי עמוק

רק אז הבחנתי בבכי מר מהתא ליד

פתחתי זו היתה גל גם אז לא הופתעתי...היא אמרה לי

גל: ''הוו! הינה את וחיבקה אותי בצער

למרות שלא אהבתי קיטצ' אדין הבנתי אותה

היא סיפרה לי על כל הסיפור שלה ושלו...ושאני יזהר

''טוב...'' מילמלתי בצער

ויצעתי החוצה ראיתי את רתם יושב שם שותה ומעשן

הוא היתקרב אלי ואמר: ''ההאהאא...ממהמ...קוו..רה...בובובהה...''

אתה שיכור העפתי עליו מבט מעיים הוא היתקרב וניה לנשק אותי

הוא נגע בי רק אד שהבחנתי שמישהו בא לעזרתי

''תעזוב אותהה!!!!!!!!!'' נישמע פיתאום

מי זה הילד המיסתורי?! מה קרה?!

את כל זה תדעו בפרק הבא :]

הכותבת,

אחרי הדרך שלא ניגמרת פרק-1!!

קמתי בבהלה...ולצידי עדין עמד השעון המעורר שמעיר אותי כל בוקר

שיפשפתי את העיינים והיסתכלתי מיסביב..

שקט...יותר מידי שקט.

היסתכלתי בשעון המאורר השעה היתה 6 בבוקר

ההורים ישנים....האח כבר מיזמן לא פה יופי! סוף סוף אני יכולה ללכת בשקט

הלכתי על קצות אצבעותי למיטבח מילאתי את הקררה בחלב ובקורנפלקס

כשסיימתי חזרתי לחדר היתלבשתי ויצעתי....היום הראשון היום הראשון בכיתה י'

''לירון'' שמעתי את שמי וניבהלתי

היתובבתי והופתעתי ''נטע!!!! מממהה...א..תת...עושה פפ...הה..???!!!!!!'' אמרתי כולי מיתרגשת

רצתי אליה וחייכתי

''הולכים?'' שאלתי בהיסוס...''אאא...טוב'' חייכה אלי חיוך משונה

דיברנו בלי סוף...אד שהגענו לשער..

בלעתי את רוקי והיא נהיתה לחוצה..''טוב'' מילמלה...על החיים ועל המוות''...........

אני לירון תלמידה ממוצעת ציונים ממוצעים אומרים שאני מכושרת (מה שאני לא)

אין חבר....כמו שאתם רואים אני עולה לכיתה י' הפחד הגדול

שוב להיות קטנים...שוב להיסתבך אם הגדולים...שוב

היא התחילה ללכת ומשכה אותי..הינו צעד אחד מלהיות בתיכון מלהיות שוב הקטנות

היא משכה אותי כבר היינו ביפנים ''שלום'' נישמע קול מאחורי

היתובבתי בבהלה (עם פרצוף של שימפנזה) וראיתי אחת...סתם אחת

אבל היא היתה כל כך יפה כל כך מיוחדת כל מבט עליה גרם לי לחשוב שוב למה אני נערה ולא נער

היא חייכה והתחילה ליצחוק שראתה את פרצוף השימפנזה שלי..התחלתי ליצחוק גם

התחלנו לדבר נטע סקרה אותה מכף רגל ואד ראש ואני סתם דיברתי איתה

אני:''תגידי גם את חדשה פה?''

היא:''לא אני תמידת י''א שמי גל נעים מאד''

אני:''יש לך חבר?''

גל: ''מה'' ציחקקה לה צחוק משונה ''את מעוניינת'' היא קרצה עלי

אני שניסיתי להראות נורמאלית (ולא לסבית) ניסיתי להבהיר את המצב

אני: ''לאא חחח סתם...'' ליפני שהספקתי להשלים את המישפט שוב נימע מאחורי קול

''שלום לך'' הפעם כבר הורגזתי! ''שלום גם לך....'' היתובבתי אחורה פני החווירו והמילים נעצרו במקומם

''ממההההה!'' גל קראה

רוצים לגלות מי זה היה? למה גל ולירון הופתעו כל כך?

הכל בפרק הבא :]

הכותבת...