אולי הכל היה לטובה?

אוו עכשיו השם של הכותרת מתאים לשם הבלוגXD

מאז שהכרתי אותו החיים שלי השתנו לטובה.

הוא כ"כ מתחשב,אוהב,דואג.

לפעמים אני מפחדת להגיד לו תאמת

לדוגמא: לפני כשבוע בערך נפלתי במדרגות ופחדתי להגיד לו כי הוא ידאג יותר מידי

מצאתי סופסוף מישו שאוהב אותי כמו שאני.עם כל החסרונות והיתרונות שלי.

ההרגשה שמישו מרגיש את אותו הדבר כמוך מילאה אותי והחזירה לי את החיוך

את אותו החיוך שמראה לעולם:"הנה אני לא שונה מכולם.גם אותי אוהבים כמו שאותכם".

קשה לי קצת לכתוב את זה..אחרי כל מה שאני עוברת.מאז שעליתי לחטיבה איבדתי את

כל החברות שלי ומצאתי חדשות.איבדתי כ"כ הרבה חברות שאני מרגישה שכבר לאפחד

לא אכפת ממני.שכולם חושבים שאני שונה מהם שאני מיוחדת/מוזרה.

במשפט שמסכם את הכל:מייקי שלי אני אוהבת אותך כ"כ

עכשיו למשו אחר..היום שעבר עלי בתכלס עבר עלי המון היום..

בבצפר היה דיי נחמד דניאל לא הגיעה היום אז התחברתי לעוד אנשים.

היו היום צחוקים בהפסקה ובשיעור תנך..

"למה ה' נתן רק את הראיות האלו?"

"לא היה להם תקציב ליותרXD"

אח"כ בבית אכלתי משו וטסתי לאוטובוס שם ראיתי את ענבר.

היא גם נחמדה:] דיברנו כל הדרך עד לתחנה המרכזית..שמה הלכתי ברגל עד לאורטודנטיה.

הגעתי הביתה..עם הפתעה למייק (לא מייק אני לא מגלה לך מזהXD)

בתכלס..לא רע לי עם השינוי שעבר לי במהלך תקופת ההתבגרות

בכלל לאP=

אהה ודרך אגב יש פה אורח חשוב בבלוג :]

וגם מייקP:

אה..ואני ישקיע יותר בבלוג הזה..D:

אז תגיבו:]