זה לא חודש חדש,אבל יש הרגשה לשינוי.
כל כך הרבה דברים משתנים בתקופה כל כך קצרה.
למדתי להיות אופטימית.
לא לעשות רעש ולהתעצבן מכל דבר קטן. - זה לא שווה את זה!
אין לי כוח יותר להתייחס לאנשים שאומרים לי דברים לא נעימים הם סתם מפגרים
ניזכרתי בשיחה הקצרה עם מור בחזרה הביתה.
והחלטתי לאמץ את כל מה שהיא אמרה לי.
נמאס לי להיות "המציקה".
אני יצעק,אני ישתולל,ואני טחון אוכל.
ובקשר לחברות?
חברות באות הולכות!
כואב לי שאני והיא התרחקנו אבל ככה זה גורל,והכל יכול לקרות.
רציתי להודות לנטלי,לציקי,לאווינה,לכול מי שמחבק אותי,לא משנה למה,אפילו רק כדי להגיד שלום.
אני מקווה להצליח באמת בשינוי הזה,שרק יעשה לי טוב (:
אה ועוד משהו. אני וואנבי רוצה ללמוד רוסית! חח
פוט/ציקי. 333>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
