סבתא רינה ז"ל.
אשה כל כך מדהימה,כל כך טובה,כל כך טובה.
האם זאת היתה הפעם האחרונה שאני רואה אותה?
לא סתם כולם קראו לה סבתא רינה הרי היא אהבה את כולנו כמו הילדים שלה וכולם חשובים לה כל כך.
עסוקה בלעזור לזולת למשפחה שהיא הביאה לעולם-משפחה מדהימה שהיא גאה להיות בה.
הולכת ברחוב,הירידה הגדולה עם הרבה שקיות של קניות מהסופר בשעה 8 בבוקר ועם חיוך מקסים וטוב כל כך.
תמיד מתייצבת בסיפריה ובעלת כל כך הרבה חברות אוהבות.
יום רביעי 14.11 בבוקר היום הולדת של בנה אבי רינה לא הרגישה טוב.כל כך הצתערה שהיא לא מרגישה טוב ביום הולדתה של בנה וכעסה על עצמה במחשבות שהיא הורסת את יום הולדתו.היא לא הבינה כמה היא יקרה לכולנו,שאנחנו כל כך אוהבים.
בדרך לבית המרקחת התקשרה ואמרה שלא מרגישה טוב ונסעו לקופת חולים ומשם לבית החולים
לרינה היה קריש דם שהרס אותה.רינה נפטרה ומשהו מת בנו.
רקמה אנושית אחת
ביצוע: חוה אלברשטיין
מילים ולחן: מוטי המר
כשאמות, משהו ממני, משהו ממני
ימות בך, ימות בך.
כשתמות, משהו ממך בי, משהו ממך בי
ימות איתך, ימות איתך.
כי כולנו, כן כולנו
כולנו רקמה אנושית אחת חיה
ואם אחד מאיתנו
הולך מעמנו
משהו מת בנו -
ומשהו, נשאר איתו
אם נדע, איך להרגיע, איך להרגיע
את האיבה, אם רק נדע.
אם נדע, אם נדע להשקיט את זעמנו (אם נדע להשקיט)
על אף עלבוננו, לומר סליחה.
אם נדע להתחיל מהתחלה.
כי כולנו...
רינה,שבאזכרה לא היה איש אחד לא בכה על קיברה ושלא הספיק להיפרד ממנה.השאירה אחריה משפחה מאושרת ואוהבת.
את תהיי חסרה.
מי יגיד לי שלום בבוקר?.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
real.*