חולמת.

אמג, אני קצת בשוק פתאום.

אתם יודעים, פתאום מסתכלת על הנוף שתמיד נראה כמו קליפ בזמן שאני שומעת שירים רנדומליים באיי-פוד נאנו המתוקי שלי, 

וקולטת.. 

נגמרו המשחקים, אני מזדקנת.. |:

עוד 6 ימים רבע מהעולם בערך [כולל אחי הקטן והחמוד] יתחילו מחדש את בית הכלא-בית הספר, ואני לא.

איזה מצחיק.. איזה מפחיד. 

אני סיימתי את שלי, אני עשיתי מה שהייתי צריכה, הזעתי ובכיתי ועכשיו זה מאחוריי.. 

איזה הזוי. איזה אדיר. 

אני מרגישה חזקה מתמיד, ומצד שני הכי חלשה וחסרת אונים שיש.

אני שונאת התחלות, אני גרועה בהתחלות. 

עד שאני אתרגל לתפקיד, עד שאני אתרגל לאנשים ואפתח - אוף. איזה לחץ. 

יהיה בסדר אבל, אני בטוחה שיהיה בסדר. 

אמג, איזה התרגשות!#@!#@ 

אני בתקופה אחרת, אני גדולה ואחראית עכשיו.. גם לא בדיוק, אני בדרך לשם. 

הכל שונה, הכל יותר טוב עכשיו. 

הוכחתי לעצמי שאני מסוגלת, נהנתי כמה שיכולתי והעברתי את זה על הצד הכי טוב שאפשר להעביר. :) 

סוף סוף משו שאני יכולה להתגאות בו. 

עכשיו זה המקום לתקופה חדשה, נפילות ומעלות חדשות, גילויים חדשים, עוד שינויים, עוד היכרויות.. 

זה מרגש אותי. יהיה בסדר. גם עכשיו בסדר(: 

וואו, מי היה מאמין..

אעהאעאהעאה!@#!$@%@#~

טוב, בטח יהיו לי עוד אלף פוסטים עד הגיוס, 

אבל הייתי חייבת לכתוב אחד שיתעד את ההרגשה, העובדה שאני מרגישה במקום אחר, אני מרגישה שאני סוף סוף מתקדמת קדימה - מסתכלת למעלה ושואפת לטוב ביותר. 

זהו, עכשיו זה עוד צעד לחיים האמיתיים,

אבל לפני שנגיד "אמאל'ה איך אני מתמודדת" - נזכור שיש לפני שנתיים של מסגרת טובענית ושגרתית וצמודה של צבא.. [מי יודע, אולי נחתום קבע וזה יהיה יותר],

ככה שאין לי עוד מה לחשוש מהעניין הזה.. :)

מהרבה אחרים כן, 

אבל בינתיים, לראשונה בחיי [סתם, כבר היו לי קטעים כאלה, שלא תטעו] באלי להסתכל על הפאן האופטימי שבעניין. 

אז שיהיה לכולם סופם"ש להייייט והמוןהמון כייף ונצל כל רגע שנשאר!!! 

כי מי יודע מה יבוא מחר.. =P 

See you later, alligator ;] 

~