חולמת.

לא רוצה לא רוצה לא רוצה. זה לא הגיוני בשום דרך.. 

לא לקום מחר ולא ללכת לצבא. 

זה מתחיל בלא להתמודד, עובר ללהישאר בבית בודדה ממורמרת ורווקה עד גיל 50, ואז זה כבר לא משנה המוות כי גמככה אין לי חיים. 

אז בוא נחתוך את זה פה, בסדר? 

כי אני לא רוצה יותר. להתמודד, או סתם לקבל את הכל כמו שזה. 

ולהשתנות.. בכלל אין על מה לדבר. 

באמת באמת שזה לא יכול להמשיך ככה, בשום דרך. 

ואין מצב שאני הולכת לצבא מחר כאילו הכל כרגיל. 

אין מצב. 

מספיק ודיי... 

ביי.