חולמת.

שזה ישאר ככה תמיד. 

שזה לא משהו שיעבור, לא משהו שאפשר לתקן, גם לא באלף ואחת שיחות. 

זה פשוט לא ישתנה, לא משנה מה, 

כי זאת אני.

זאת פשוט אני.. 

אמאל'ה. לא רוצה..

למה אי אפשר פשוט להפסיק הכל וללכת? 

אוף.

שבוע טוב וזה.. 

~

כן, זה כבר קצת נימאס למען האמת. 

כולם פה בררה, אני בעצמי נהייתי בררה.. 

לא רוצה להגיע להגשמה עצמית שאני מכוונת אליה בחודש הקרוב [כןכן, הסתיימה תקופת בה"ד 15, עכשיו סיפוחים..]

אני רוצה להישאר פה, אני רוצה את התמכיה הזאת, את החיבוק הזה,

את האכפתיות וההקשבה שנעלמה לי כמעט ולחלוטין. 

לא רוצה להיות לבד. לא רוצה.. 

קשה לי ככה. 

אני חלשה, שכחתם? נה.. 

אוף. 

אבל יהיה בסדר,

כמו תמיד. :)

~

‎"את אומרת שאת אוהבת את הגשם, אבל פותחת מטרייה כשהוא יורד

את אומרת שאת אוהבת את השמש, אבל מחפשת צל כשהיא יוצאת

את אומרת שאת אוהבת את הרוח, אבל סוגרת חלונות כשהיא נושבת

ובגלל זה אני מפחד, כשאת אומרת שאת אוהבת אותי." 

שייקספיר.

 

 

 

- - - 

"ואיך לומר, כל הזמן את בין לבין, ולא בדיוק ברור לך - 

מה לומר כשהפוך. 

וכל דבר, מבלבל ומעורפל, מכאיב, זה לא נראהלך - 

לקבל זאת בנימוס.

קחי לך זמן, הכאב הזה יחלוף מהר, 

אני מבטיח."

~ ~ ~