בלוג מלא אהבה, שנאה אבל בעיקר הרצון לחיות

אתמול כתבתי פוסט אבל הוא נמחק,

אני משערת שהכל לטובה,

כנראה הייתה לזה סיבה.

אתמול אחי התקשר,

הוא מתחתן.

אני כל כך מאוכזבת.

אני לא ירשום יותר מזה כי מה שיצא זה מילים לא יפות

ככה היה הפוסט של אתמול.

אני מאושרת,בשבילו, לא בשבילי.

אני מועמדת לפרס הנשיא משהו,

על כל התרומה לקהילה שלי.

איזה חרטה.

אנשים שלחו טופס בלי שאני ידע.

הם ידעו שאני לא יסכים.

אני עושה את מה שאני עושה בשבילי.

לא בשביל אף אחד אחר.

כעסתי,

אבל עבר לי.

הם עשו את זה כי הם גאים בי,

ואני שמחה.

בערך.

בכלל לא.