בלוג מלא אהבה, שנאה אבל בעיקר הרצון לחיות

ביום ראשון חזרתי מהפלגה במג'יק.

נסעתי עם החברים היכ טובים שלי והיה ממש כייף.

נהנתי כמו שלא נהנתי בחיים.

צחקתי,

עד לב שמיים.

גיליתי עליי כמה דברים,

כמו שאני יכולה להנות גם כשאני לבד.

היינו בטורקיה וקפריסין ורק צחוקים.

פשוט היה לי כייף.

הייתי צריכה את זה.

להירגע מהעבודה מהלחץ שיש עליי עכשיו.

יום חמישי אחי מתחתן.

אני לא יודעת אם אני אבכה או אצחק.

מה בטוח שעכשיו כבר אין לי מה לעשות נגד זה.

הם יתחתנו וזהו.

ככה זה יהיה.

יש לי חבר,

הוא עושה לי טוב על הלב וכייף לי איתו.

ממש כייף לי איתו.

אני פשוט מאושרת שיש לי אותו ומקווה שגם הוא מרגיש ככה.

הוא מצחיק אותי וגורם לי להרגיש הכי חשובה בעולם.

אבל,

יש לי בעיה.

ההפרש גילאים בינינו עומד על חמש וחצי שנים.

זה המון.

זה יותר מידי.

למרות שאיתו אני לא מרגישה את זה.

הוא משכיח ממני את הכל ואיתו אני רואה רק טוב.

כי טוב לי.

טוב לי!