אני עדיין בטוחה שאני חולמת.
כיאילו אני? עברתי?
אין מצב.
"שלום עדי?"
"כן?"
"מדברים מחיל האוויר, עברת את המבחנים לתפקיד מודא"ל מוטס"
"באמת?!"
"כן.."
"וואיי.. אממ.. אוקי."
כולי הייתי בהלם מה אני יעשה.
טוב זה התפקיד שרשמתי שאני רוצה במנילה.
זה הדבר השני שרציתי אחרי שחלום הטייס התנפץ לי.
זה הדבר היחיד שבאמת גרם לי לחייך השבוע.
נקודה אור בתוך כל החושך כמו שאומרים. =]
בינתיים הבית מתמלא ארגזים.
אני לא מאמינה שאני עוד מעט עוברת.
זה נראה כל כך רחוק פעם, ופתאום הדברים נראים כל כך קרובים.
פוסט הבא אני יקדיש לזה.
אני מאמינה שעד אז אני כבר יארוז כמה דברים.
לילה טוב לכם.