לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Reaching for Something Else


My Silent Side

Avatarכינוי:  Haley

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2008

רומנטיקה, מחויבות, סקס ומה שביניהם


"את בחיים לא תדליקי לי נרות למשל". אז אני לא הטיפוס הרומנטי, חשבת שקלעת בול כשאמרת את זה בביטחון שכל כך אופייני לך. אבל יש משהו מעבר לזה; מה מעבר? אני לא רומנטית כי זה סנטימנטלי מדי עבורי. אם תהיה שווה את זה, אם תוכיח, תבטיח ותנטע בי ביטחון שאני לא משקיעה סתם, אז כן, אהיה רומנטית, דביקה, קיטשית, מה שרק תרצה.

חייבים להפריד בין רומנטיקה לבין סקס חסר משמעות רגשית. חייבים?

אני לא סגורה על זה...

נתחיל בשאלת מליון הדולר שעומדת על הפרק נכון לעכשיו ואחר כך נתגלגל לענייני הרומנטיקה-

סקס, יכול להיות רק סקס? בלי מעורבות רגשית? בכלל? מבחינת בנות אני מתכוונת כן? של תטעו, אני מאוד מודעת לעובדה שאצל המין הגברי סקס יכול להשאר סקס שמסתכם בפיזיות בלבד.

אבל אצלנו, המין הדפוק, איך זה עובד?

אני יודעת איך סקס עובד בתוך קשר, מתוך מחויבות, מתוך אהבה, אבל אין לי פאקינג מושג מה זה סקס אימפולסיבי, מתוך דחף רגעי, נטול מחשבה או רגש.

כל כך מתחשק לי לבדוק את זה בעצמי. לבגוד בכל ערכי המוסר, בכל המחשבות ההגיוניות, בכל החינוך שקיבלתי ולהגיד פעם אחת כוס אמק! בא לי להיות אימפולסיבית, לקפוץ על ההצעה הכל כך מפתה ולהפסיק לחשוב 7000 פעם.

אבל מה אני מסכנת פה אם אני הולכת על זה?

תכלס, למי אני מזיינת את השכל? אני יודעת בדיוק מה הסיכון- סבבה, אני לא אחשוב, אני אלך רק על החשק, אוותר על ההיגיון ועל המוסכמויות, אני אראה אותך ואפסיק לרסן את עצמי, נזדיין ואז אני אתחיל לחשוב, עזבו לחשוב, אני אולי אתחיל להרגיש, וזה הסיכון הגדול.

אבל בעצם... גם אם אני ארגיש... מה כבר יקרה? אני אחזור אלפי פעמים בראש על זה שזה רק סקס, שזה מה שרציתי מלכתחילה. במקרה הכי גרוע, אני אתאכזב קצת... אני מאמינה שזה לא סוף העולם, כל כך הרבה פעמים התאכזבתי והתגברתי, גם הפעם זה מה שיקרה. אבל אם זה ישאיר צלקת? הפצע יגליד נכון?

ובמקרה הכי טוב- יהיה לי לילה משחרר, נטול עקבות, אני ארגיש כאילו פעם ראשונה פעלתי לפי רצון רגעי, אני אצליח סוף סוף לברר עם עצמי איך זה מרגיש לעשות מה שמתחשק באותו הרגע ולשים זין ענק על כל העולם ואשתו. פאק זה מפתה. אני כל כך מתפתה לבדוק את זה.

הבעיה איתך היא שסקס ורומנטיקה באים יחד. אני עד עכשיו האמנתי שרומנטיקה שמורה לזוגות בלבד, אפילו לא לרגעי אינטימיות מהממת. מסתומרת? סתומרת שלאלה מאיתנו שלא מחזיקים בבן/בת זוג קבועים, אסור נרות, אסור כפיות, אסור ליטופים או נשיקות קטנות על הצוואר. ואתה שברת את המוסכמות הזאת. התקשרת כל כך הרבה פעמים אחרי סטוץ, היית רומנטי, אוהב, חבר ללילה אחד. והאמת? זה מצא חן בעיניי.

אז מותר לי? מותר לי לשכב איתך בלי מחויבות? מותר לי להנות מהרומנטיות ששופעת ממך למרות שזה קצת מפחיד אותי? מותר לי לוותר על הראש ולפעול עם הרגש למרות שאני יודעת כמה זה מסוכן?

אני בחיים לא אצליח להסגר על עצמי לפני שאני אראה אותך שוב, לפני שאני אהיה בסיטואציה עצמה. אני יודעת שאני אחליט באותו הרגע, אני מקווה שאני אחליט נכון.

ואתם יודעים מה? גם אם לא, לפחות זה יענה לי על שאלה או שתיים. מותר לטעות, וגם אם יכאב, זה יעבור אחר כך.

הכי חשוב- אני כל כך יודעת למה אני מכניסה את עצמי, ואולי זה בדיוק מה שאני צריכה עכשיו.

נזרום עם הרגע.

יהיה טוב.

נכתב על ידי Haley , 26/8/2008 19:48  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




צריכה לכתוב.

כמו אוויר לנשימה.

כי אני נחנקת היום.

נחנקת ולא ממש יודעת למה פתום אזל לי כל האוויר מהריאות.

ולא, אני כמעט בטוחה שהפעם אלו לא הסיגריות שנמצאות בפה שלי דבר קבע.

אני צריכה להיות לבד, וצריכה חברה של מישהו.

צריכה שקט ורוצה מאוד רעש והמולה.

כשרועש מסביבי אני לא מצליחה לשמוע את המחשבות, ההרהורים. כל רגש הולך לאיבוד ואני נקייה וריקה מתוכן. מלאת הכחשה, אטומה לעצמי ולכל התחושות שאני מתעבת.

אני אוהבת להדחיק וכשאני לבד והכל צף ועולה אז ההדחקה נהדפת אחורנית ועולה לי בחילה והטעם בפה נהיה מריר חמוץ שמעיק על הנשמה, על הנשימה.

כשעמדנו לפנות בוקר ליד החלון שהשקיף לסוכה ולדשה שנצץ מכובד אגלי הטל היה לי כל כך טוב. גם אם זה היה רק ללילה, גם כשידעתי שזה זמני בלבד. אני מקבלת ומאמצת אליי חום ואהבה ומעריכה אותם גם כשאני יודעת בבירור שהם זמניים, רגעיים ושבריריים כל כך. אני בזה לאנשים שלא נהנים מהרגע עצמו רק בגלל המודעות לכך שהוא עומד להיגמר ושאולי לא יהיו עוד כאלה.

עמדתי ונשמתי אוויר שהוא ספק של לילה ספק של בוקר, פלטתי עשן סיגריה מסתחרר והתמכרתי לחיבוק שלך שעטף אותי מאחור ונסך בי תחושה של חום אינסופי. נשקת על צווארי, על ראשי והעברת כף יד גברית על שיערי הסבוך והיה לי טוב. פשוט טוב. גוננת עליי בחיבוק כאילו הייתי ילדה קטנה וחסרת אונים, ואני המשכתי להתמכר לתחושה גם כשפרשנו לישון, מכוסים בסדין דק וחבוקים זו בזרועות זה. היה לי טוב. גם אם זה רק ללילה אחד.

זה נשמע כמו פנטזיה חמימה ודביקה, אבל לא. זכיתי לדבר שהזדקקתי לו זמן רב.

אין לי כוחות למחשבה על קשרים ארוכי טווח ועל טרחה ומאמץ מיותרים שאולי יעלו על שרטון. אני מעדיפה לנצל מה שיש, מה שבא, להנות. ואם יבוא משהו שונה, אקבל גם אותו בברכה.

השלמתי עם המון דברים, ובעיקר עם זה שאני לא תמיד חייבת דין וחשבון על מעשיי. מה שטוב לי זה מה שחשוב.

כולי תקווה לזכות איתך בעוד לילה כזה, נטול כל דאגה ומחשבה, כזה שאני אוכל להיזכר בו ולחייך.

זהו להיום.

היילס.

 

נכתב על ידי Haley , 23/8/2008 18:59  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כואב


קחי לך זמן/ יציאת חירום

 

קחי לך זמן
הכאב הזה יחלוף מהר
אני מבטיח
זה רק זמן ונשכח
ואין עניין
ואת הסתיו הזה
בדמעות גדולות למרוח
ותמיד מעונן

ואיך לומר
כל הזמן את בין לבין
ולא בדיוק ברור לך
מה לומר כשהפוך
וכל דבר
מבלבל ומעורפל מכאיב
זה לא נראה לך
לקבל זאת בנימוס

אז בואי נצעד
ונלך אל המקומות
ששם טבעי הרעש
ואף אחד לא נרגע
והתשוקה - להישרף מבלי למות
זה כישרון לדעת
ואהבה.
אהבה.

 


 

קר.

קר לי בפנים.

קופאת לי הבטן ואני רק מחכה פה כמו מטומטמת שאתה תחזור ותפשיר הכל, כל כך בקלות ואני אהיה בסדר.

אני לא בטוחה כמה אני מאמינה בזה, כמה אני בעצמי מאמינה בזה שתחזור ויהיה. ואנחנו נהיה.

אני רוצה להאמין, אבל קשה לי. אני לא רוצה לאבד תקווה, כי התקווה הזאת היא הדבר שמחזיק אותי כל כך הרבה זמן.

אני לא מבינה את עצמי. אני לא מבינה איך ולמה הייתי בטוחה כל כך הרבה זמן שזה מה שיהפוך לי את כל העולמות, שזה מה שימלא את החללים הריקים.

אני מבינה ומעכלת שיש בי חללים שלא יתמלאו לעולם, כאלה שגדלתי איתם והם חקוקים בי לנצח, אבל החלל הספציפי הזה הוא חלל שאפשר למלא, אני כמעט בטוחה שאפשר. אולי זה לא יפתור הכל, בטוח שזה לא יפתור הכל, אבל זה יפשיר כמה קרחונים בפנים, משום מה אני מאמינה שאתה יכול לעשות את זה.

אתה יודע מה עוד? אני מאמינה שאני יכולה לעשות את אותו הדבר בשבילך. ולא, אני לא אומרת את זה בנימה יומרנית, אני אומרת את זה בגלל מה ששנינו מרגישים, בגלל שאניו יודעת שלמתוסבכים, כמוני וכמוך, קשה לדבר, קשה לתת למישהו אחר להפשיר קרחונים.

ואיך גילינו את זה ככה? את הדמיון הכל כך מוזר ולא מוסבר הזה?

הרגשתי נכון לידך, הרגשתי נכון לדבר.

אתה הרגשת נכון לדבר.

והרגישות הבלתי מוסברת של שנינו -ספק ילדים ספק מבוגרים- בתור אנשים שיש להם הכל ואין להם כלום. אותם אנשים שגדלים על פסיכולוגים כי מרוב כישרון נשרטו לנו השכל והרגשות.

תחזור ותוכיח לי שיש לי סיבה טובה להאמין שמה כולם אומרים זה נכון- שאנחנו טובים ונעשה טוב אחד לשניה. תוכיח לי שיש לי סיבה טובה להאמין שמה שאני אומרת זה נכון- שהכל פה מסתדר באופן כל כך מוזר וכל כך אמיתי, שזה מרגש ומפחיד עד מוות.

אני לא מסוגלת להסביר איך הגעתי לזה, אבל אני יודעת שיש פה קסם.  

תחזור ותוכיח לי שאני לא טועה.

 

ופה אני מצטיירת כאדם מוזר ושרוט עד עמקי נשמתו, כי פה כל הכאב יוצא. כששמח אז השמחה פורצת החוצה, אבל כשכואב זה נשאר בפנים.

ואני שמחה, אבל לא מאושרת.

ויש לי הכל, אבל אין לי כלום.

אין דיכאון, רק תקווה שקטה... הלוואי והיא לא תלך לי לאיבוד.


נכתב על ידי Haley , 4/8/2008 22:15  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של איזו אחת ב-4/8/2009 02:02
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לHaley אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Haley ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)