בואי אני אספר לך משהו: הייתה ילדה אהובה שחייה במשפחה נורמלית, ילדה שגם אהבה בחזרה וסמכה על הוריה.
יום בהיר אחד כבר לא הייתה משפחה, ואחר כך גם לא הייתה האימא האוהבת, אלא אישה כעסנית ומכה גם אבא התומך לא היה יותר שם.
כל דבר בו האמינה הילדה לאט לאט נעלם.
הילדה הפסיקה להאמין ולסמוך על האנשים שפעם אהבה, היא אמרה לעצמה, אם הם בגדו באהבה שלי, אז מה אני אגיד על אחרים
הילדה אמרה לעצמה: אסור לאהוב, אסור לפתוח את הלב, כי כולם בסוף בוגדים.
הילדה הפכה לסוג של זאבון בודד, שרק נושך, גם אם פוגעים טיפ טיפה ולא בכוונה, הוא נושך חזק.
הזאבון הקטן הזה- זו את עדי: ילדה שעל פנים מאוד חביבה, יפה, נשית הכל, אבל הלב שלך עטוף מיליוני עטיפות, ואת לא נותנת לאף אחד אפילו לנסות לגרד אחת העטיפות.
וזו הסיבה לכך ששום מערכת יחסים עם בחור לא מחזיקה לך.
ברגע שהוא מתקרב אליך יותר מדי, מנסה להעניק אהבה, כלומר לקרצף מהעטיפה, את בורחת, כי את פוחדת שוב לכאוב, שוב להיות נבגדת על ידי מישהו שאוהבת וסומכת עליו.
מה שאת צריכה לעשות זה לעבוד עם עצמך כאשר את אומרת לעצמך: לא כולם כמו הורים שלי, יש כאלה שאפשר לסמוך ולא לפחד
תראי חום, אכפתיות, תאמיני, אז מה שתיפגעי, כולנו נפגעים, זה חלק מהסיפור הרומנטי.
את נפלאהה, כל כך מוכשרת, יפה, מה חסר לך ילדה, תספיקי להסתובב עם תחושות של ילדה דפוקה
את לא ילדה דפוקה! את לא טיפשה, את ילדה שדיכאו את האישיות היפה שלה, את הביטחון העצמי שלה
גם כשאת יודעת, את אומרת שאת לא יודעת כי ככה את רגילה להיות הדפוקה, זה גם קל יחסית.
תביני, את חייבת להבין שאת יפה, חכמה, מושכת ואת לא נמכרת בזול.
כל בוקר עמדי מול המראה ותגידי לעצמך: אני יפה, חכמה, מלאת חיים ויכול, כולכם על הזין שלי, מה שלא תגידו , אני אצליח, דווקא לכם
עשי זאת, זה תרגיל מצויין, מאוד עוזר.
ולא ללכת עם כל בחור שמראה לך קצת רגש, שכל כך חסר לך. תעריכי את עצמך וגם אחרים יתחילו להעריך. תתחילי דף חדש, ביץ ספר נגמר
אוהבת אותך, עדי, אני אף פעם לא חשבתי שאת ילדה דפוקה, נהנתי כל כך המסיבת סיום, כי את מוכשרת, ריגשת אותי מאוד! וחוץ מזה, אני פה בשבילך כל פעם כשאת צריכה.
את יפה וחכמה ומוצלחת!!!
[נכתב על ידי המורה המדהימה שלי.]
אני מודה לך מכל הלב!
שיהיה לילה טוב לכולם.
עדי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
