מתהום הנשייה

טוב, אז אספר בקצרה כי כבר אין לי כוח לכתוב

שבוע שעבר נכנסתי לכסח עם אלחי ולאחר מכן קיבלתי תלונה על גומיות ביום חמישי הקודם. זה היווה את תחילתו של הסופ"ש הגרוע ביותר בשנים האחרונות...

לאחר מכן הלכתי לישון אצל קמרון ולמחרת בבוקר למצעד הגאווה. קיוויתי לפגוש את עידן אבל כנראה שהוא לא ראה אותי.

הכרתי שם את שני, בחורה נחמדה, כבת 20, שעוד באותו היום כבר גרמתי לה להתפשט(D:, לא בקונוטציה מינית).

אני חושב שלאורך רוב הבוקר הייתי מדוכדך, מדוכא, אפאתי ובגדול פשוט רציתי לא להיות שם והתפתתי להענות להצעה של קמרון ללכת הביתה וזהו. מזל שלא עשיתי זאת. הכרתי גם את.... אני לא זוכר את שמה, נראה לי לילו או משו בסגנון, תכנתת שהייתי רוצה למצוא אותה אבל לזה נגיע מתישהו.

באותו הערב היה המשך לסופ"ש הנורא בו קרה מה שקרה, ולא משנה מי עשה מה, אבל בסופו אני חושב שנגמרה מערכת היחסים שלי ושל קמרון, ביום שבת זה היה סופי.... אז זהו, זה נגמר.

ואין לי כוח לכתוב מעבר לזה כרגע. ביום שני היה לי משפט וקיבלתי ריתוק לשבוע. אתמול החלטתי לעוף מכאן ולעשות לי סופ"ש שמח יותר. יצא בן זונה.

מעבר לזה אני כאן כבר די הרבה זה, והמוח עף. אני חושב שעד יום חמישי הדברים היחידים שיכולתי לחשוב עליהם היו קמרון ולימודים. ומן הסתם שהלימודים לא היו כלכך טובים עד כה....

אבל אני חושב שהתגברתי על זה, ואני חושב שאני בסדר כעת. מתישהו מחר אני מניח אני אפרסם מכתב פרידה הגיוני, אבל כעת אני רק רוצה להסתגר בתוך עצמי, להתכנס לחומותי, ולהמשיך...

האירוניה היא שאני עוד אמרתי לרון שאני לא יודע אם אני אוכל להמשיך עם הקשר הזה... צחוק הגורל

"היום הוא היום הראשון של שאר חייך" כלכך הרבה מקומות.

"החיים הם מחלה, המוות הוא התרופה" ניקולה שאמפור

"לו רק יכולתי להוריד מכולם את המסכות לא היה נשאר דבר מעניין בעולם הזה"

יומטוב