This is me. Stripped

אני לקראת הסוף. הנה, הלחישה הזאת. והכול רק מבולבל. ורק כי אני מתקדמת לחדות. למציאות. לעולם כפי שהוא, ולא כפי שאילצתי אותו להיות. כאן בראשי.
ומפחיד.
מצטבר לי הרבה. מרגישה עמוסה וחסרת מוצא. הנרות כולם כבו, והאורחים התפזרו. לכולם יש בית ומיטה.
ואפילו "להתראות" אני לא מעזה להגיד. באיזה אומץ? ואם לא אשוב? איך אבטיח?

לרוץ ולרוץ. שלום לך שטף דם חדש. באת להגיד שלום לדפיקות הלב הלא סדירות שלי? הצטרף לחגיגה.

ודי. הגיע עד מעל הראש. מעל הכול. מוצפת. טובעת.