היה מוצלח [: הופעה נהדרת!
הצוואר כואב לי ויש לי כ"כ מיני סימנים מוזרים.
ואלה הם הסימפטומים להופעה טובה חחח.
אבל זה העיניין. איזה חברה של ניצן שמה התחילה איתי.
ואני לא ממש הייתי בקטע. אבל...
היא הציעה לי משהו לשתות, וואלה, התאים לי.
שתינו, דיבנו, עישנתי לה חצי מהחפיסה,
(והרגשתי ממש ממש רע אחרי זה!)
היא הציעה לי לבוא לאיזה בית ריק,
תודה לאל לא שתיתי מספיק כדי לומר כן.
כשהיא ניסתה לנשק אותי הסטתי את הראש
ונתתי לה נשיקה על הלחי - מסכנה \:
ואז הלכתי לבכות לניצן שהייתה עם לאורה כמובן.
והתישבתי ליד איזה בחור. והוא שאל..
"אפשר לנשק אותך?" ואני... *לא יודעת מה חושבת לעצמי*
"טוב נו." והתנשקתי איתו. הוא מנשק מזעזע זה קודם כל.
ב' כל אחרי זה גם קלטתי שהוא לא ניראה משהו בכלל.
אז.. אוקי.. הבנתי.. אני אבודה לגמרי.
ואני מתחילה לאבד את זה.
ואני לא מפסיקה לחשוב.
אבל על הדברים הלא נכונים.
ואני בקושי מצליחה להבין מה קורה איתי.
ו... אני צריכה מנוחה.
למה אירועים כואבים עם מורגן צריכים להיות על הזכרות תמיד.
סבא, 21.11. למרות שעזבתי אותי בגיל כ"כ מוקדם,
אתה תמיד תהיה חלק ענק בי. בסיפורים שאני עדין זוכרת,
בשעונים שלך וגם בכובעים שלך.
ת.נ.צ.ב.ה
ובנימה דיכאונית זו... אוציא אותכם ממנה!
עם תמונה חדשה של "הילדה הכי יפה בגן".
דיסוננס,
גבריאל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Snorff