וואו. אין מילים אחרות לתאר. לא בגלל שהיה טוב, וגם לא ביגלל שהיה רע.

פשוט וואו. כל יום אין שניה מנוחה, כל הזמן עושים משהו, הכל על השעון.

זה יוצא שביום אחד שהחוויה הכי טובה והכי רע יכולות ליקרות. כאילו...

בלי יותר מידי חפירות זאת הייתה בהחלט חוויה קיצונית.

באתי במטרה לחיפוש תשובות.

וכל מה שמצאתי זה עוד שאלות...

שחזרתי מהמסע המשכתי את המלחמה בבית.

וביחד עם זה עברתי סיוט.

"אני מתכוונת להרוג אותה...

את יודעת כמה בנות כבר רצחתי?"

היא אוחזת אותה בצוואר "לא אכפת לי.

אני אהפוך את המוות שלך לסיוט שלא ניגמר. סרטן תמידי."

קיוויתי שהמסע הזה יתן לי שלווה נפשית בין היתר.

וכל מה שמצאתי זה עירעורים נוספים. אובדת עצות.

ובחזרתי הנה התילתול האחרון והכואב מכולם.

כמה בנאדם מסוגל התמודד עם... כאוס כזה?

אני עיפה, אני מותשת, ואני אבודה.

אני לא הולכת לבזבז את הזמן פה בלספר איפה ומה.

כי תכלס או שאתם הייתם במסע או שזה לא מעניינם אתכם.

אז אני אשים כמה תמונות חמודות (לא אומנותיות) משם.

ובהמשך אתחיל לשים את התמונות הטובות מהמסע. [=

חבר'ה, קבלו את שירההההההה:

והינה שם בכובע המגניב הריעו לענבללללללל:

והינה חלק מהקבוצה שלי בתמונה משעשעת. היינו צריכים להצתלם בתמונה ישנה שכזאת.

על השלט כתוב "על תשימו לב לסיויליזציה" ><.

תמונה ראשונה מהמסע, הורידו אותנו איפה שהוא אחרי לילה שלם של נסיעה באוטובוס.

בערך 5 וחצי אז, היה קפוא! אבל ממש ממש קר, ואם הייתי מושכת באף הוא היה יוצא מהמקום לדעתי.

אוקי.. רואים את הגרגרים השחורים שם?... הם אנשים!! זה מסלול! "We going down down awuauwhoaaa!"

מסלול ממצפה רמון עד ים המלח - יום ראשון.

זה אמיר המורה שהיה איתנו, חמודדד!

מסלול, שביל הנחש במצדה - היום השני.

לא יפה להצביע:

וואו. להקטין תמונות ה ממש דופק להם את האיכות. אימכם סליחה.

הוא ניראה בסוטול:

באכסניה:

ליפול זה לא חכם.

"What happend? you look like you've seen a ghost"

Gabriel.