היום התחיל זוועה, ללכת לישון בנסיונות לעצור בכי, לקום, לשחזר הכל - ושוב לעצור את הבכי.

ללכת לשיעור, לבכות לטל, אשכרה להכנס אליו לחטוף צעקות, לילמוד להסיטוריה, הפסקה,

לצלם, ללכת לשיעור, לילמוד הסטוריה, לצאת, הפסקה, ללכת לשיעור, לישון, לילמוד היסטוריה,

ללכת לשיעור, ללכת לצורן ולפגוש את רותם. פה המצב מתהפך. מעגל נסגר. זה מרגיש כ"כ טוב,

אני כ"כ שמחה שסגרנו את זה... נפל בדיוק בזמן הנכון, ברגע הנכון. תודה וסליחה.

ו.. דף חדש עם ריח של מפעל. ואחרי זה להיות עם יעל איזה שעתיים אולי יותר, שיחות נפש,

צחוקים, היה משעשע.

אני מתגעגעת \=...

"כשאתה בא אני נופלת בגללך"

גבריאל.