יותר מידי דברים.

- בגרות מועד ב' במת'.

- הטיסה של ענבל.

- גיחה קטנה לצפון הארץ.

- חג החודש.

- סיום הלימודים!

וכל זה רק מחר. הולך להיות "יום לימודים ארוך".

ענבל הולכת לי לוייטנאם לשבועיים וחצי.

אני בטח אקפוץ מגג.

אני בכלל לא קולטת שהחופש כאן... לא יודעת.

השנה הזאת עברה לי כ"כ מהר. וכשחושבים על זה...

היא לא הייתה רעה. היא הייתה נייטראלית.

עמוסה באירועים אדירים שלעולם לא אשכח לטובה ולרעה.

מה אני עושה עם עצמי החופש?

יש את מחר שהולכת להיות חוויה נהדר ואולי אפילו רוחנית.

מתוכנן טיול לצפון לכממה ימים והולך להיות בןןןןן זונה!

קוקה קולה וילג' נימצא בסימן שאלה "?" - מה אומרים?

ואני מתה לנסות פיינטבול ותכלס זהו.

אני רוצה להישאר בגבול הספונטניות. זורמת ~~.

נשבר לי מזה. המחשבה מהדהד בראש.

וכל יום היא נהיית יותר דומיננטית.

לוקחת לי מקום בראש שאני לא רוצה לתת.

או שבעצם אני צריכה לתת לה...

טוב, זאת תמונה ישנה אבל פשוט מחממת את הלב.

:Sleepy

"I'll never let this go",

Gabriel.