לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  Snorff

בת: 33

MSN:  gal_peleg666@hotmail.com





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2009

Stop trying.


this is the part when I let go of you.

אני לא מסוגלת להיות ככה יותר.

אני רשמית מפסיקה לנסות.

גאד, כמה שרק כואב לי להיות לידך.

לראות כמה זה כבר לא משנה...

אם לא אדבר, אם לא אומר היי,

אם לא אשלח הודעה. כלום.

 

אז.. זהו.

 

כ"כ מקווה שאני טועה.. כ"כ.

למה אני מאלה שנאחזים למילים?..

 

***

 

תמונה חדשה.

אם ובמקרה את\ה תלמיד\ה אומנות.

בושה יהיה -לא- לנתח!..

 



ואס דיאס - ילדה יפה.

 

Stupid me,

Gabriel.

נכתב על ידי Snorff , 25/1/2009 17:43  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Snorff ב-26/1/2009 18:19
 



"יום חדש נפלא".


לשמוע את אמא יורדת במדרגות.

לחסות את עצמי.

לנסות להחזיר "מממ..." שהיא מתעניינת לחיי.

לקלל את אמצע השבוע.

להתרטב בכל היד מטקס הבוקר טוב של הכלב שלי.

לקלל את הבוקר.

(לנסות) להתלבש כמו שצריך.

לצחצח את הפנים ולרחוץ את השניים.

קפה.

חיוך מזוייף.

"בוקר טוב".

8:46.

"היי מתוקה, מה שלומך?".

10:46

"איתי בסדר, מה איתך?".

מתמטיקה.

קניון וסיגריה.

סדנא.

נ ש י מ ה .

המשך סדנא.

בית.

מחשב.

מתן מחכה לי בחוץ עם המכונית.

יציאה.

בית.

שיחה עם קרן \ אליס עד 1 בלילה.

לישון.

 

אלוהים. נדרש שיפוץ.

או אלוהים חדש.

 

ככה נראים הימים האחרונים.

מטישים, מאיישים ומעלים יותר מידי שאלות.

 

כל השבועות האחרונים עובר בי משהו חדש.

הבחנתי בכך רק לאחרונה ממש.

מנסה לפענח לעזאזל מה נכנס בי,

למה אני מתנהגת כמו שאני מתנהגת?.

הסדנא היום פתחה לי את העיניים!..

כן, המרצה היום דיבר על שאריות מוחות

של יהודים על מדים של נאצים סאדיסטים,

וזה כן כאב וכן צרם. אבל לא יכולתי שלא לחשבו על עצמי.

(ועוד היום טל אמרה לי כמה אדם טוב אני. אירוני משו?)

 

המילה "תהליך" תפסה אותי!.. bottom line:

אני משתנה.

ועכשיו אני אנסח בגישה שטיפה יותר.. "אני":

אני משתנה?!...

 

למה? למה עכשיו? יש לי בגרויות על הראש, צבא - אחריות.

אני אדם של רגש. אני מאמינה שזה מה שמביא לידי ביטוי

את היצר האומנותי שלי - ובדיוק להפך.

ותמיד אהבתי את היותי אדם יצירתי. אבל מה אם אגיד שרגש

כן יכול לעלות לי בבגרות או לסכן את עתידי בצבא.

אין בי שום רוח אחריות שבאמת מסוגלת לעצור את האש שבי.

(לטובה או לא רעה.)

ושוב אני מוצאת את עצמי חולמת על מסעות גדולים,

נופים עוצרי נשימה ושלווה פנימית. (כמובן על חשבון תנ"ך.)

עליי למצוא מחדש את המושג. איך עושים את זה?.

אני מרגישה כמו מטופלת ועלי כמטפלת ללמוד מחדש את עצמי.

ובכלל.. למה לי לעבור פתאום שינוי!? אני מוכנה לקחת את הסיכון

ולהעיד על עצמי כאדם די בוגר מנטאלית.

שום חוויה יותר מידי דרמטית, אף אחד לא מת, שום מחבט

לא באה במגע עם הראש שלי.

 

אולי אני בכלל לא מפרשת נכון. כלום...

(כן, זה הקטע בו אני מעלה ספק בכל מה שאני חושבת.)

מה אני יודעת? מה אני מבינה?..

כל התאוריות האלה נשארות בגדר תאוריות.

איש מקצוע??... נהההההה.

 

 Psycho for ever!        

or just confused.             

 

 

בד"א (כזה): אסור להשאיר אותי לבד עם דף ועט.

זה כמו מילקי. כל הדיו נגמר וכל הדפים מתמלאים

במחשבות שבצורה מאד מפתיעה הולכות סחור סחור אחר כלום!

חייבת לספוג אותם על דף, לקרוא אותם, ולראות כמה מגוחחת אני.

החלטתי הפעם פשוט לרשום, לא למחוק.

הכתיבה הכי כנה היא מהלב לאצבעות - ain't i'm right?

מצד שני מדובר פה במחשבה... אז זו היא כתיבה שכלתנית?

איכס.. אני מרגישה כמו סזאן או סרא.

אחרי הכל.. למרות שאני פותחת פה חלון לראש שלי,

עליי להשאיר את הרגש לעצמי.

(two can play this game.)

 

(אה! זה קטע 100 של הבלוג.)

 

חפרתי. מגיע צל"ש למי שהגיע עד הנה.

הראש שלי לא באמת כ"כ מעניין.

ונמאס לי לא לדעת.

Gal the answers slayer.

 

 

Stupid impulses,

Gabriel.

נכתב על ידי Snorff , 19/1/2009 22:27  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Snorff ב-22/1/2009 20:34
 



"לא יודעת"


הייתם מאמינים שעד לפני 5 דקות היה פה דף מלא?..

כותבת ומוחקת וכותבת ומוחקת.

 

היא לא שלי.. בטח גם לא הייתה. החלטה אנוכית לקחתי

בלנסות להיות איתה ובתגמול קבלתי סוף מר לרומן מתוק.

לא משנה... לא איבדתי חברה ובינתיים לשמור אותה כאדם

לידי, הרבה יותר משנה מכל קשר אחר איתה, ותמיד היה.

 

"יכולתי לאהוב אותך." אמרתי...

חבל שהיא עדין מרגישה משהו לאקסית שלה

שהיא במקרה חברה טובה שלי...

מישהו אמר טלנובלה ולא קבל?.. איכס..

חודש מוזר. לא בהכרח מוזר רע...

אני קוראת לזה חודש טוב.

אז מה אם חברה אחת לא יציבה מנטאלית,

אז מה אם חברה אחרת מאושפזת בבית חולים,

אז מה אם אבדתי יחסים שאף פעם לא היו לי,

אז מה אם אני דופקת אגרופים לחלונות כל הזמן,

אז מה אם אין לי זמן לנשום בין סדנאות למבחנים.

אז מה אם מחודש לחודש שאין לי עבודה אני מסכנת את המסע.

 

אז מה?.

 

טוב לי ורע לי וטוב לי ורע לי... אבל היי. זה חודש טוב.

 


 

"Girl you're breakin' me..."

Gabriel.

נכתב על ידי Snorff , 15/1/2009 14:00  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אני. ב-15/1/2009 14:58
 





החודש הקודם (12/2008)  החודש הבא (2/2009)  
הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , אהבה למוזיקה , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSnorff אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Snorff ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)