שלום חברייה D:
כמה זמן שלא עידכנתי... *עצלנית*
טוב, אירועים חשובים מאז הפוסט האחרון?
אממ...
- הייתי בקהל של נולד לרקוד 
- בכיתי בגלל מורה 
היום זה קרה. ט"ו בשבט.
בשעתיים הראשונות - נגיד ש - היה סביר. היינו עם המחנכת (הלא אהובה) שלנו בכיתה בפעילות לט"ו בשבט (סדר ט"ו בשבט. יש בכלל דבר כזה?! O_ם) פלוס ירידה למטה לטקס. אחר כך היה אמור להיות לנו: צרפתית, הבעה - הפסקה - וספרות. אז זהו - שלא. היה לנו במקום זה 3 שעות רצופות עם המורה לספרות (בת אל), ההיא שחשבתי שאני אוהבת.
השארנו את השולחנות כמו שהם - מסודרים קרוב לקירות הכיתה כשכולם יושבים מאחוריהם עם הגב לקיר והפנים למרכז הכיתה. היא סיפרה לנו שאם נהיה בסדר בשעתיים הראשונות אז השעה השלישית תהיה חופשית (ואם לא - אז לא). היא בדקה לנו את המחברות כדי לבדוק שלכולם יש את כל התאריכים במחברת. כנראה שהיא התעצבנה ביותר. הפיוז שלה היה היום קצר מתמיד. כלומר - אין שעה חופשית.
וממש לא הייתה. היא נתנה לנו בוחן. חובה. היא אמרה לנו שבחצי שעה אנחנו צריכים בקבוצות לקרוא סיפור של חמישה עמודים, ולענות על 10 שאלות. זה ממש לא הוגן ולא צודק. וכאלה דברים ממש מרגיזים אותי. אוקיי, נגיד שזה היה הוגן. נגיד. ונגיד שלא התעצבנתי מזה.
אנחנו היינו הקבוצה הכי קטנה. כל קבוצה הייתה בערך שבעה ילדים ואנחנו היינו חמישה. היא עברה קבוצה קבוצה. אנחנו היינו אחרונים. כבר פחדתי שאני אקבל אפס רק כי עד שהיא תגיע אלינו, להסביר לנו איך לענות על העבודה, כבר יסתיים השיעור.
עד שהיא הגיעה היה לנו רק רבע שעה לסיים את העבודה והיא חילקה את השאלות.
היא נתנה לאורן שתי שאלות, לי שתי שאלות, ליובל שתי שאלות, לאריאל ורוי ביחד שתי שאלות. אז אני שואלת אותי למה שניהם ביחד קיבלו שתי שאלות והיא אומרת לי שכל אחד עושה שאלה אחת. אז אני חוזרת על השאלה כי היא כנראה לא הבינה אותה, והיא מחזירה לי את אותה התשובה. אז אני מנסה להסביר. והיא לא מבינה. וזה לא הוגן. והיא מתחילה לצרוח עליי. למה?! מה אני עשיתי לא טוב? ברגע ההוא היה לי ממש ממש קשה לעצור את הדמעות מלרדת. ויתרתי לה. היא התחילה לדבר עם שאר הקבוצה. נשברתי. דפקתי את הראש שלי חזק על השולחן ופרצתי בבכי. לקח לשאר זמן להבין שאני בוכה. ובכיתי. ובכיתי. וכל פעם שחשבתי על "למה אני בוכה?" שוב - בכיתי עוד. כל היום הייתי במעין משבר בגלל הדבר הזה. זה שבר אותי. הרגיז אותי כל כך! אוף! למה הבת-אל[ף] הזאת חייבת להיות כל כך מפגרת?! ולמה כולם חייבים לצחוק עליי כי אני בוכה?! ולמה יש לי חברים שפשוט לא בא לי לספר להם על זה?! למה זה קורה?! אוף!!!
קצת פריקת מתח לא תזיק. או אולי כן. מי יודע?...
(שוב סליחה אורן - על הרגל XP)
שלום.
אני מאחלת לכם שיהיה לכם ט"ו בשבט שמח יותר משלי.
אה, רגע, יש לסבא שלי היום יומולדת O_ם
מזל טוב -_-