0. מבוא

1. קומונה ואהבה חדשה

2. פסטיביטלס

3. מצלמה חדשה

4. מתכונות

5. תעודות זהות

6. תמונות

7. ציורים

8. ציטוטים וציוצים

9. תמונות תצוגה

10. צימודים וצימוקים

11. תמונות לסיום

0. מבוא

אהלן אנשים!

אכן כן, הנה בא לו עוד עידכון, סימן חיים נוסף ממני!

הפוסט הפעם יהיה מעט שונה - התמונות יהיו גדולות יותר, עלילה לא תהיה ממש, וגם ציורים לא יהיו הרבה לצערי..

בנוסף, תהיה חפירת היסטוריה רק כדי להעביר לכם את תחושת הסבל של התכוננות למבחני היסטוריה בסדר גודל שכזה..

בכל מקרה,

תיהנו! אני מצווה עליכם!

שרתיאלה.

1. קומונה ואהבה חדשה

ובכן, אני מניחה שכבר שמתם לב לאהבה החדשה שלי.

היא לא במקום, אלא בנוסף לביטלס, לפול, ולכל השאר, אבל כן;

אני אוהבת את ווירד אל ינקוביק

מעריצה מתחילה, אבל יש לי חיבה מטורפת אליו.

(אמא, לא להיבהל!)

בכל מקרה, קשה לי להיות מעריצה יחידה ובודדה בין החברים, ובפורום הבינלאומי שלו אני מרגישה ישראלית בודדה (למרות שהכרחתי את איתי ואפרת להצטרף).

לכן, בעקבות כך שגיליתי מי היה המנהל המסתורי של הקומונה הישראלית הנטושה של ווירד אל בתפוז (למעשה הוא גילה אותי דרך DA, כך גיליתי שכבר ידעתי על קיומו בעבר ואף ראיתי אותו במציאות כי הוא חבר של תומיקס), ביקשתי ממנו להחיות את הפורום.

הוא הציע לי להיות מנהלת משנה, הסכמתי, והתחלתי בפעולות שיקום שונות;

העלאת מלא תמונות, העלאת סקר חדש, קישורים חדשים, כתיבת הודעת פתיחה מחודשת, ופרסום הקומונה במקומות כאלה ואחרים.

אז אני פונה אליכם, קוראי הנאמנים:

אם אתם במקרה מעריצים שלו, מחבבים אותו, או סתם שמעתם עליו ורציתם לדעת עוד עליו ועל פועלו ולדבר עם ישראלים בנושא-

אנא, כנסו לקישור זה ועזרו לאנושות להתקיים.

או משהו כזה.

2. פסטיביטלס 

אז כן, אני אוהבת את ווירד אל, אבל עדיין שומרת אמונים לארבעת המופלאים!

ביום חמישי - היום הראשון של הפסטיבל והיחיד שהייתי בו - לי ואני נסענו במונית לפסטיבל הביטלס בחולון.

שם פגשנו בין השאר את באקסטר, יונתן, צוף, דבש, הדר, פאני, יולי, הילה, שקד, עמית (שבאופן מפליא, זיהה אותי מהבלוג)... אם שכחתי מישהו - תרצחו אותי.

בכל מקרה, באתי כמובן בעיקר בשביל הוואנאבי-שחזור של ההופעה על הגג ע"י המג'יקל מיסטרי טור, שכמובן היה טוב כרגיל.

התכוונתי גם לקנות משהו, אבל לא היה מה לקנות... פויה.

אפילו לא הייתה לי מצלמה לתעד דברים.

הדבר הכי כיפי שעשיתי באותו ביקור היה הרוק בנד.

זה היה פשוט כיף נורא:

באקסטר, אני, חייל אקראי, ועוד כמה בנות צרחנו לתוך מיקרופון אחד שירי ביטלס בהנאה טוטאלית, ווי!

זה היה פשוט כיף וגרם לי להיות צרודה...

מסקנות?

הפסטיבל השנה היה עלוב חוץ מהרוק בנד. יא.

3. מצלמה חדשה 

בבוקר (אולי צהריי) יום שני השניים במאי (חופשת ל"ג בעומר) צלצל פעמון הדלת ושליח עם קופסא כבדה ביקש שאחתום.

חתמתי, אמרתי לו שלום, והתקשרתי לאבא לשאול מה הוא כבר הזמין הפעם.

הוא אמר שהוא לא בטוח, והציע שאפתח את החבילה.

פתחתי.

בפנים הייתה מצלמת PowerShot SX20 IS,

המצלמה עליה ריירתי מאז שהקודמת נאבדה וקראנו עליה ביקורת ממש טובה בYnet.

ווהו!!

היא פשוט מושלמת. כל מה שרציתי אי פעם במצלמה.

אמנם אני עדיין ממש מתגעגעת לקודמת, אבל החדשה פשוט מדהימה.

את זה תראו בתמונות בהמשך הפוסט ובסרטון הבדיקה הזה:

4. מתכונות

כן, הגיע הזמן.

המתכונת הראשונה שעברתי (פיזית) הייתה בהיסטוריה, ויש לי דבר אחד חשוב להגיד לכם:

היסטוריה זה קשה, משעמם, ואני שונאת את זה.

(הכוונה היא כמובן להיסטוריה לבגרות, לא להיסטוריה של דברים מעניינים כמו אומנות או מוזיקה...)

עשיתי פחות או יותר כל מה שאפשר לעשות כדי להתכונן למתכונת הזאת, כולל סליפ-אובר היסטוריה עם אפרת ואיור החומר.

כן כן.

למעוניינים, הנה כל מה שהספקתי לשרבט עד המתכונת:

(הלא מעוניינים פשוט מוזמנים להיות לא אכפתיים מספיק כדי לגלול למטה ולהתעלם מהשרבוטים לחלוטין)

(נא להתעלם מהעובדה ששכחתי לצייר להרצל זקן, קיי?)

(בשלב הזה כבר נמאס לי לשרבט והדפסתי שרבוטים מהבלוג - "שיח ציוני" ו"חליפת מכתבים עם הרצל"...)

בנוסף, עברתי גם את המתכונת בתולדות האומנות (שגם כן כללה היסטוריה, רק הרבה יותר מעניינת - כי זה אומנות!).

זה היה קל וכיף.

אהא.

5. תעודות זהות

יום לאחר המתכונת בהיסטוריה נסעה כל שכבת י' לבסיס חיל הים בחיפה לכבוד טקס קבלת תעודות זהות שכבתי.

למרות שלא כולנו בני 16, מה אכפת להם? זאת הבעיה המינורית!

היו שתי בעיות יותר גדולות מזה:

האחת - לא הזכירו את העובדה שנהיה בשמש במשך כל היום, לכן אין מישהו שלא חזר משם אדום ושרוף.

השנייה - לא הזכירו את העובדה שאסור לצלם בתוך הבסיס, לכן את כל המצלמות והטלפונים הסלולריים החרימו לנו עוד באוטובוס הלוך.

אלה היו שני הFAILS העיקריים שהפכו את הסיור הזה לארוך, מייגע, ואכזרי.

כמעט הכל שם היה פוטוגני, ואתם אפילו לא מתארים לעצמכם איזו תחושת חוסר זה לעמוד מול חוף הים המקסים והריק מאדם בלי מצלמה. ארג.

בכל מקרה, רוב הסיור שם היה סבל טהור.

אפילו אם חשבנו שהטקס הארוך חסר הצל יהיה מעניין או מבדר, הלהקה הצבאית שהביאו לנו במיוחד התחילה לשיר מוזיקה מזרחית בנאלית. יאק.

דבר אחד טוב יצא מכל הבלאגן הזה.

נו, דומה לי?

(נא להתעלם מהרקטה שיוצאת לי מהראש, תודה.)

6. תמונות

ציורים חדשים אין לי הרבה, אבל יש לי כמה תמונות חדשות, שרובן צולמו בטיול במסגרת בית הספר כזה או אחר:

צולמה ביום השדה בתל אביב, ליד שוק הכרמל (שהיה מאחורי), מול רחוב אלנבי.

צולמה באותו יום שדה, מתוך האוטובוס. (המים שקרובים יותר לחוף לא כחולים פשוט כי הפילטר שהשתמשתי בו לא שינה להם את הצבע, זה לא שצבעתי את זה ידנית ושכחתי לצבוע או משהו..)

צולם מתוך האוטובוס הלוך לחיפה.

צולם מתוך האוטובוס חזור מחיפה, כמובן!

נחשו מאיפה צילמתי את זה.

זוהי וואנאבי-קוביית-הגבס שלי, שהכנתי בשביל הפרוייקט האחרון שלנו בפיסול - בניית דגם של כורסא/כיסא/משהו שיושבים עליו, אבל מיוחד שכזה..

מכל מקרה, ככה נראתה קוביית הגבס שלי לפני ששייפתי אותה.

וככה היא נראתה אחרי ששייפתי אותה!

זאת הקובייה שלי ולידה ה"כורסא" שאפרת הכינה.

זהו תקריב של אחד מניירות הזכוכית שהשתמשנו בהם (אפרת ואני) כדי לשייף את הפסלים. (הנייר הספציפי הזה היה גס מידי ורק שרט את הגבס, לכן עברנו לניירות יותר עדינים...)

זה מה שעשיתי לבובה הסינית הזאת (שלמי שזוכר חוץ ממני - ציירתי אותה לפני כשנתיים) לפני שזרקתי אותה - הפשטתי אותה והתעללתי בה באופן מוגזם!

אהא.

אוקיי, עכשיו הגזמתי!

ולסיום, פוטומניפולציה שעשיתי לשתי תמונות של פול שקיבלה לא מעט פייבוריטים בDA לאחרונה:

 ועכשיו, לציורים המעטים שציירתי החודש!:

7. ציורים

אין הרבה ציורים הפעם כי אני פדלאה חסרת השראה - כבר 3 חודשים שלא ציירתי משהו נורמלי (נורמלי זה לא שירבוט, לא פרוייקט לאומנות, לא קולאב, לא עם רפרנס)...

אז הנה הדברים הלא נורמליים שציירתי לאחרונה!:

זהו ציור בהשראת הפרק "Bad Influence" מתוך הWeird Al Show (בו הוא קרע את המכנס הימני שלו, טבל את הידיים שלו בשוקולד, גילח את הגבה הימנית שלו, ושם אוזני ארנב על הראש)

רפרנסים:

קולאב של אפרת ושלי. מזעזע, נכון? D:

ולסיום, ציור בתהליכים שאני עובדת עליו, של הראש של ווירד אל מהעטיפה של Dare To Be Stupid:

זהו, עד לפה הגעתי..

השיער יהיה רצח... 

8. ציטוטים וציוצים

הפעם יש גם דיי מעט ציטוטים...:

מזי: "מתומן, מרובע עם 8 צלעות!"

חגית: "אתם לא יודעים איזה אושר שיצור חי יוצא ממך... ואני לא מתכוונת לכינה!"

חגית: "כשאישה במחזור - שבועיים כִּיף כֵּיף, שבועיים פסק זמן.."

חגית: "באותה מידה אפשר ללכת לטבול בים.."

הגר: "למה את הולכת למקווה ולא לים?"

חגית: "כי אני לא רוצה להיות ערומה ב-12 בלילה בחוף בתל אביב! מספיק תמהוני אחד שיעבור שם..."

אפרת: "כן, תינוקת את קרובה, אבל לא סיגר!"

מזי: "אני חונקת אתכם! חנק מוחלט!"

זה היה מעט..

הנה כמה טוויטים שהתחבבו עליי בחודש האחרון:

9. תמונות תצוגה

למעוניינים וללא מעוניינים, תמונות תצוגה חדשות שהכנתי מהDVD של הWeird Al Show:

10. צימודים וצימוקים

בחודשים האחרונים אפרת ואני התחלנו להרכיב רשימה ארוכה של ביטויים משונים שאנחנו אומרות או שומעות.

החלטנו (אפרת) לקרוא לה "צימודים וצימוקים" על שם הספר ה"מצליח" - "עברית עליזה" של חנניה ריכמן - ממנו הופיעו ציטוטים בספר הלשון שלנו..

הנה הרשימה המצטברת:

יוגב מגיב

לארגן אורגן

להידרס ע"י דוס

להעביר לעבר

לערב ערבית

קיבול של קבל

תפוח מטופח

רומן רומנטי

צדקיהו צדיק

מציין מצויינות

מדי מד"א

דיקט דק

מנגן בגונג

מצב עיצובי המצבות

מתכוננת למתכונת

לפתח את הפלחה

פרו-פרסי

תיקון תקנות

הרחבה לרוחב

גג מזורגג

חופי חיפה

מה זה מֵזמֵן?

ללון בלילה

הו, אנחנו כאלה חסרות חיים וחוש הומור whatsoever...

11. תמונות לסיום

תמונת ווירד אל לסיום:

תמונת ביטל-פול לסיום:

תמונת לינדה לסיום:

ותמונת... אהה... היצור הזה לסיום:

"...And the moral of the story is:
Oral hygiene is very important,
Make sure you see your dentist at least twice a year."