בסוף חודש מאי אבא ואמא שלי טסו לפריז בלעדיי.
באחד מהערבים שבהם ביליתי בבית לבד, בסביבות השעה 10, השכונה שלנו חטפה הפסקת חשמל.
פתאום הכל כבה - המחשב, המזגן, המקרר, האורות בכל הבתים, ואפילו פנסי הרחוב בשכונה.
אתם לא יכולים לדמיין לעצמכם איזה מפחיד זה להיות בבית לבד כשכל השכונה בחושך מוחלט ומנותקת מהחשמל.
נתתי לעצמי חצי שעה להתחרפן עד שהתקשרתי להורים והם ייעצו לי מה לעשות.
פתחתי את דלת המרפסת כדי שאני לא אנמס מחום הנרות שהדלקתי.
הסתובבתי עם פנס קטן ברחבי הבית בחיפוש אחר תעסוקה עד שהחשמל יחזור.
מצאתי את המצלמה.
אחרי כמה דקות החשמל חזר לכמה שניות, והפסיק שוב.
אחרי עוד כמה דקות הוא חזר שוב, אז התקשרתי לבשר לאמא את החדשות הטובות והתארגנתי ללכת לישון.
ואז החשמל שוב הפסיק. נדמה כאילו החשמל חזר רק לחלק מהשכונה כי פנסי הרחוב וחלק מהאורות בבניינים ממול דלקו.
השעה כבר הייתה ממש ממש מאוחרת, אז פשוט החלטתי ללכת לישון בחושך ובחום.
כיביתי את הנרות, חיברתי את הסלולרי לטעינה למקרה שהחשמל יחזור מוקדם מספיק, ונרדמתי.
3. יומגמה אחרון
כן! הגענו ליום המגמה האחרון!
לכבוד המאורע המרגש המורים שלנו נתנו לנו משימה מאתגרת:
להכין או לקנות מאכל שיהיה לו קשר לאומנות או שיכיל ציטוט אומנותי. עם דגש על זה שיהיה אכיל.
ובכן, המשימה אכן הייתה מאתגרת אבל היו הרבה רעיונות וביצועים מרשימים...
אפרת התכוונה לצטט את
LHOOQ, כשבמקום המונה ליזה יהיה ישבן של מרשמלו משופד ומה שיחמם לה אותו יהיה פונדו.
היא שיפדה באכזריות מלא מלא מרשמלואים וציירה להם פרצופים עם קיסם ונוטלה, אני עזרתי קצת...
כמעט סיימנו...
אני עשיתי את ה"XD" (:
אני עשיתי את האחד עם החיוך המפגר וחלק מהמזוקנים-משפומפמים (:
לזה אפרת אחראית...
פה עשיתי את כולם חוץ מההכי ימני כמדומני... הייתי יצירתית >>
ובכן, חוץ מלהשתלט לאפרת על היצירה, אני הכנתי בעצמי גם מאכל ממרשמלו, ציטוט ל
"התרוממות" של קדישמן, וקראתי לזה (קרדיט ענקי לאבא):
"התמרשמלות"
BEHOLD!!!
אוקיי, זה לא כל כך מרשים, זה כולה מרשמלו חתוך מצופה אבקת סוכר, אבל השקעתי בזה זמן ומאמץ!
בכל מקרה, הנה היצירה השלמה של אפרת:
עדי הכינה עוגה שהייתה אומרה להיראות כמו ציור של
קורבה:
הנה ההתמרשמלויות הרבות שהכנתי:
הגר הכינה פנקייקים שהיא טענה שהיו בצורות גיאומטריות. בערך:
פשטידת פולוק שאור הביאה שהייתה טעימה להפליא (רק חבל שהיא הספיקה להתקרר):
אני לא בטוחה מה זה צריך להביע. עוד צורות גאומטריות?:
אורז סטייל
מונדריאן (קווי המיתאר הם ליקריץ). אולי זה לא אכיל, אבל זה בהחלט מרשים:
לא יודעת איך פספסתי ולא צילמתי את עוגת
היכל הספר המופלאה שמאי הכינה, אבל לצערי אין לי תמונה של זה...
אחרי שסיימנו לאכול ועשינו שיחת סיכום, התפננו לנקות את הסדנה (אהםדהז'הוו'ליוםמגמההראשוןאהם):
היה נחמד מאוד, חוץ מכאב הראש המטורף שעודף המרשמלו עשה לי.
4. קורס קיץ מתפקשש שוב
כשחזרתי הביתה שמחה עם ראש כואב אמא חיכתה לי עם פרצוף מבשר רעות.
"אלה", היא אמרה. "התקשרו מהאוניברסיטה..."
הרשו לי לצטט מה קרה בשנה שעברה:
"...בחורה, כנראה בשם שני, התקשרה לבשר לי שהקורס (שכל כך
ציפיתי לו) שבחרתי ונבחרתי להיות בו ב"קיץ האקדמי" באוניברסיטת תל-אביב
בוטל (כנראה מ-סיבות שציפו שלא אבין), ושעד סוף היום אני צריכה לחזור אליהם עם
תשובה איזה קורס אחר אני בוחרת במקומו, אם בכלל."
"נתנו לי אפשרות להצטרף לקורס של יודניקים עד
יוד-בית-ניקים (ככה כותבים את זה? כשאני אהיה בתיכון אני אדע?...), וביקשו שאני
אחליט עד חצי שעה אחרי השיחה ואחזור אליהם במייל, "כי הם מאוד עסוקים"."
"לא רק שהמכתבים שהייתי צריכה לקבל עד ה-20 ביוני - שמפרטים
את כל הפרטים שהייתי צריכה לדעת על הקורס שבחרתי, ואת ההודעה הרשמית שהתקבלתי
לקורס הזה בכלל - לא הגיעו אליי, אני הייתי צריכה להתקשר אליהם כדי לברר אותם,
כשאמא שלי התקשרה במקומי (תודה, אמא!) הם ענו כאילו אין להם הרבה מושג וש"אין
סיבה שלא" אהיה בקורס,
עכשיו הם גם מבטלים את הקורס היחיד שרציתי להיות בו, ואומרים
לי תוך חצי שעה לבחור איזה מהקורסים ה(ממש ממש ממש) מעטים שנשארו לא-מלאים אני
רוצה במקום, למרות שכל האפשרויות לא נראו לי סבירות!"
"אחרי שיחת הטלפון ההיא מאבא כשסיפר לי שהוא אישר שאצטרף לקורס הזה, באמת ציפיתי שיתאימו את הקורס לתלמידים בגילי. אז זהו, שלא."
ובכן...
הם עשו לי את זה שוב!
גם הקורס שהיה בעדיפות הראשונה שלי (הקורס שהייתי בו בשנה בעברה) וגם הקורס שהיה בעדיפות השנייה שלי (אסטרונומיה ואסטרופיזיקה) נסגרו מפאת חוסר ביקוש, ואני נאלצתי למצוא לי קורס אחר מתוך הרשימה המצומצמת שנשארה!
בסופו של דבר בחרתי בקורס של תקשורת ורדיו, שזה הדבר היחיד שנראה לי מעניין באיזושהיא צורה.
למעשה, גם לקורס הזה לא נרשמו מספיק אנשים אז הם ממזגים את הקורס הזה של החטיבה העליונה עם הקורס הזה של החטיבה התחתונה.
הקורס מתחיל בארבעה ביולי, תיכף נראה כמה אני הולכת לסבול.
5. מוזיאון תל אביב
לכבוד זה שהייתה לי בגרות בתולדות האומנות כמה ימים אחר כך ובעיקר לכבוד זה שאמא רצתה - נסענו שלושתנו למוזיאון תל אביב.
בלובי הייתה תערוכה של מכוניות ישנות-חדשות:
ראיתי כל מיני אומנות חדשה, אבל התלהבתי בעיקר מהישנה ובעיקר מהיצירות שהופיעו לי במיקוד!
(אני ו"LHOOQ", יאי! 3>)
ממש כשעמדנו לעזוב את חנות המזכרות הבחנתי בתמונה מוכרת במדפי הגלויות...
זו הייתה תמונת העטיפה של סרג'נט פפר!
"מה זה עושה פה?!?!", חשבתי לעצמי.
דפדפתי קצת מאחורי הגלויה עם התמונה וגיליתי עוד גלויות ביטלס רשמיות מאחוריה.
ואז קניתי לעצמי גלויה של Revolver, כי זה הכי אומנותי שיש! (:
אני מסובה עם הגלויה ליד "דמות מסובה" של
הנרי מור! D:
6. בגרות באומנות
אחרי החוויה האומנותית הזו היה נחמד לחזור וללמוד קצת לבגרות.
הבגרות. הראשונה. שלי. EVER.
זה לא היה כל כך נורא, כי זה בכל זאת היה בתולדות האומנות וציון ההגשה שלי היה 96.
הכנתי מצגת מפורטת חלקית של כל 50 היצירות שהיינו צריכים ללמוד לבגרות ורק בערב הצלחתי
להעלות אותה לאינטרנט.
בעת ההתכוננות גם השתעשעתי והכנתי חידה מפגרת לחברייה בפייסבוק:
לא היה נורא כמו שציפיתי.
מעניין כמה קיבלתי.
7. הבלתי יאומן קרה
ביום שבו חזרתי מהבגרות פירסמתי את הסטטוס הזה בפייסבוק:
"אאאאאאאאאממממממממממממממממאאאאאאאאאאאאאא
ההההההההסססססססססססככככככככייייייייממממממממממהההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
אז כן.
הבלתי יאומן קרה.
יש לי (ולאיתי) כרטיס להופעה של ווירד אל ינקוביק בלונדון בחופשת חנוכה.
זו פנטזיה שתתגשם.
8. יום ההולדת לפול מקרטני
בתאריך החגיגי הזה נסעה השכבה שלנו להופעה של מיומנה ביפו.
היה נחמד, מצחיק, היה חלק שממש הזכיר לי את ה
יודה צ'אנט, אולי בגלל הפנטזיות שהתעוררו אצלי בראש מיומיים קודם לכן.
בכל מקרה, את הציור שהתכוונתי להכין סיימתי יום קודם לכן, והנה הוא לפניכם:
ובזכות זה שציירתי את זה בעזרת גריד יצא לי דומה יחסית, הנה השוואה עם התמונה המהממת המקורית:
9. תעודות
הגיע היום המיוחל.
אנשים התרגשו.
(חהחה, אפרת מרוחה!)
(אפרת בשוקו כרגיל)
אפרת קיבלה תעודת הצטיינות כיתתית, ואני מספר שלוש שלה!
עדי מצלמת.
תמונות כיתתיות הן קשות לצילום.
כך בערך נראתה התעודה שלי (למעשה, היא עדיין נראית כך):
אני רוצה שתשימו לב לכמה דברים פה:
1. למאיות הקבועות שדודי נותן לי (פיסול ורישום)
2. ל-90 שיעקוב (פיזיקה) הכפרה נתן לי
3. ל100 שמיכל (צבע) ה... אאההה... נחמדה נתנה לי.
4. לשיפור הענקי שעשיתי בתנ"ך במהלך השנה
אני אחסוך מכם את החישוב - ממוצע המחצית שלי הוא 89.6 והממוצע השנתי שלי הוא 89.9.
לא רע בהתחשב בכך שחשבתי שאני גרועה יותר.
בערב שיחקתי עם המצלמה ועדשות.
(מוקדש לאיתי)
10. ניסיונותיי להביא את ווירד אל למודעות עוד אנשים
למקרה שיש חובבי ווירד אל שפיספסתי או שפיספסו אותי, הנה:
ובכן, החופש אני צריכה ורוצה:
- להגיע לעמוד הראשי של ישראבלוג
- להכין את עצמי לדצמבר ולשפר את האנגלית
- לסיים את העבודה באומנות מהר ככל האפשר
- לסיים את העבודות באומנות מהר ככל האפשר
- להיות בקייטנת החננות
- להיפגש עם אנשים
- להיות וליהנות פסטיבל קומיקס
- לטוס ללונדון לשבוע ולחזור ביומולדת שלי (אכן כן, בנוסף לדצמבר!! טיול ביטלס לונדוני, היר איי קאם!!)
אכן חופש עמוס, אבל נראה לי שאני אהנה ממנו, בייחוד יחסית לכמה שאני הולכת לסבול בכיתה י"א. (:
12. ציורים
סיימתי את הציור של Dare To Be Stupid:
(הליפה שלו יצאה זוועה >>)
עבודה באומנות:
ציירתי את התמונה הזאת בעזרת גריד:
השלבים בעבודה:
הציור הגמור:
13. ציטוטים וציוצים
הפעם יש ממש מעט כי אין לי את מי לצטט בחופש:
אפרת עונה על שאלה על תקופת בית שני: "...איפה שחנה הצבא הסלובקי.."
נאווה מכתיבה: "שחרור האיכרים מעול - ע' ו' ד'..."
גאולה מפרטת לגבי הבגרויות באנגלית: "30 אחוז 'listening'..."
תום: "מה זה?"
(אבוי, האירוניה!)
אפרת: "לא הבנתי שאת צודקת עד שהתחלתי לתקן אותך"
חגית לאפרת: "עשיתי קארה צרפתי, אחר כך תבואי איתי לשירותים, אני אראה לך..."
ציוצים שהתחבבו עליי בחודשיים האחרונים:
(הערה: בסופו של דבר לא היה לו זקן, זה סתם כדי להצחיק אנשים!)
השגרה XD
14. תמונות לסיום
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
