הצד האחר שלי

זה אף פעם לא מספיק להגיד אני מצטער , זה אף פעם לא מספיק להגיד שאכפת לי .

אך אני תקוע באמצע בין מה שאת רוצה ממני לבין הידיעה שאם אני אתן לך את זה אני יעלם .

אף אחד לא מנצח אם כולם מפסידים .

עדיין יש זמן להפוך את המצב אך כשתביני זאת יהיה מאוחר מידי .

האם את חושבת כאשר את לגמרי לבד כל מה שיכולנו להיות , האם אני משוגע או באמת מאוהב...אך את אף פעם לא חשבת לבד .

למה אני כל הזמן בורח מהאמת , כל מה שחשבתי עליו זאת את , היפנטת אותי ואז הבנתי כמה פגעת .

עכשיו ,עכשיו אני מתחבא מאחורי החומות  , זיכרונות ששוברים כל פעם .

הכל ,הכל נהיה שקט מידי .

בחרתי מהכאב שפחד מהמחר והתחלתי מחדש .

אני לא יודע לאן אני שייך עכשיו כולם מסתכלים עלי ,אני נותן חיוך מזויף .

אני עדיין פגוע מהאהבה שנאבדה בגלל שאני צריך זמן , זמן להאחות את השברים .

חזרתי , חזרתי למצב שכל כך לא אהבתי להיות בו .

יש כל כך הרבה ביקרות וההאשמה עצמית שפשוט הורסת אותי , מצד שני הרגש האכזרי של הקורבן תמיד מרחף מעליי .