אני לא יודע לאן אני הולך , אני חייב להמשיך ללכת אל היעד הלא ידוע .
ככל שאני ממשיך לחפש ככה אני מרגיש בודד .
מסתכל על הרצפה וחושב שיורד לו הגשם אך בעצם אלו הם אותם דמעות של עצב .
זה רק אני והצל שלי נלחמים בזירה , ניסיתי להילחם אך איך אני ינצח צל ?.
אני יותר ממה שמראות עיניי אך אף אחד לא רואה זאת .
חייב להיות קצת היגיון , תשובות למה להמשיך .
מי אמר שגברים גדולים לא בוכים, מתברר שזה שקר .
שזה מגיע לכאב אנחנו דומים .
אני לא מתבייש להזיל דמעה שרוצה לצאת .
אם הייתה לי משאלה אחת , היא לא הייתה כל כך קשה לבחירה .
יום אחד נמצא את הזמן להיות ביחד , אז תראי איך הכל אפשרי.
את כל הזמן תיהי בחיי אפילו אם אני לא בחייך .
אני רוצה שכולם העולם ידע שאני מאמין באהבה ורוצה לתת לה להופיע .
כרגע האמונה היא חד סיטרית .
המסע הזה ממשיך ללא מוצא עוד שנה תעבור לה ותתחיל חדשה ובה נקווה להמון הפתעות .
שיהיה לכולם צום קל וחתימה טובה :)
אחרי הצום אני עובר לי עוד שנה , מתבגר ומתגבר על כל החוויות שהיו בשנתי ה-20 לפתח חלומות לשנה הבאה !