איך יכולת להרעיב את ליבי , הרעב לחום גופך בלילות הקרים בלעדייך .
בלילה אני יכול לשמוע אותם , מדברים על הסיפור הכי העצוב שאי פעם סיפרת , הסיפור שלנו .
במקום מרוחק שאיבדתי את נשמתי לאישה חסרת רגשות .
איך יכולת להיות הדוקטור האפל , הכנסת אותי לחדר ניתוח ופתחת לי את הלב , זרקת אותו על הרצפה בלי חרטות .
את גורמת לי להרגיש כל כך אנוכי , טיפשי , חסר אונים ,כל כך בודד וחסר רגשות .
לא משנה כמה ליבי באבל ,אם אני ימשיך להאמין החלום שביקשתי יתגשם .
לא להפיץ את השקרים , לא לעשות את אותם טעויות בחיי .
רק כך אני יכול לתת לליבי לשרוד .
יש לי כמה דברים להגיד !
זה רק מילים אך הם אמיתיות .
את היית הכתף שלי שבכית.
את היית הנר שלי בלילה .
את היית המעיל שלי מפני הגשם .
את היית המקלט שלי מהכאב .
הכתף כבר לא שם שצריך אותה .
הנר כבר כבה מזמן למרות שהוא היה נר נשמה .
המעיל שעף לי ברוח הסערה .
המקלט שלא שרד את ההפצצה .
רק נשאר לי להאמין , להאמין בעצמי !
