הצד האחר שלי

רציתי להגיד לך אך חששתי , פחדתי מהלא .

חשבתי מה היה קורה אם ? , אם היית אומרת כן או לא .

כל המחשבות החשובות שלנו בחיים היו על "מה קורה אם הייתי עושה זאת אחרת , אומר משהו אחר , מבצע שונה , מה היה אם הכל היה אחרת " .

המחשבה הזאת אוכלת אותך מבפנים , חודרת עמוק למצפון הנקי והמפוחד שלך .

למה לנבור בעבר , לחטט ללא מטרה , להיות מזוכיסט משוגע .

עוד שאלות שמקורן בשאלות אחרות .

אם הייתי עושה אחרת , אולי לא הייתי פותח את הבלוג , לא הייתי ספורטאי , לא הייתי ביישן , היו לי מערכות יחסים רציניות רק אם .

רק אם הייתי שונה ?

אך אני לא רוצה להיות שונה , אני אוהב את מי שאני .

רוצה שיאהבו אותי בזכות עצמי ולא עקב שינוי כלשהו .

ברור שצריך לשנות פרטים קטנים אך בגדול אני זה אני גאה בעצמי ומוכן לשוב על זה עוד פעם ועוד .

רק שיהיה לכם צלול באוזן .

רצון יש בכולם , הוא שוכן אי שם בתוכנו מחכה לפרוץ החוצה .

הוא נפגע כמו הלב , התקווה שנשברים כל פעם .

הרגשת הפספוס מתסכלת כל רגש , פעימה , רוח , אמונה .

יש לי את האופי לקום כל יום בבוקר ולמלא את הכוחות מחדש .

כוחות אלו חייבים חיזוק בשביל לשרוד כל השנים.

החיזוק שניתן מהצד השני של ראות עיניי , שמחסיר פעימה בשמחה כל יום שרואה אותו מחדש .

הוא לפעמים חיזוק שווא , חיזוק זמני , חיזוק שבור אך אלא המוצאים את החיזוק האמיתי יודעים שלא צריך לחשוב על העבר , על תהיות , שאלות לא מענה , אשליות מדומות .

אז האם אני צריך חיזוק ?