היה לי פעם חשק , חשק לצבוע את השמיים באדום שידמה את ההרגשה שאני מרגיש בפנים כדי שלא אוכל לשכוח אותה .
כך זה עד לרגע בו הרגש הפך לאחר שהיה כאב , השמיים הפכו מיד לשחורים כההים עם ערפל סמיך שלא נותן ראות .
שהיה שמח השמיים היו נצבעים בירוק , הוא נותן לי שמחה בלב והרגשה שאני חיי וזה למעשה היה רק חלום .
תמיד יהיה את החשק , חשק לא לתת לשמיים לבכות כי שהם בוכים אז הדמעות זולגות , הלחיים רטובות והלב קפוא .
מהחשק הזה לא נותר זכר רק שטפונות .
החשק היחיד שתמיד ישאר , חשק שהשמיים יהיו נקיים בלי ענניים רק שמיים כחולים .
הרצון להגיע למקום המשרה שלווה ,רוגע , נוחות גורם לכל אחד לרצות להיות נקי , נקי מכל המחשבות , הכאבים ,הכעסים , השברונות וההבטחות השווא .
החשק הזה שכל בוקר אני קם פותח את החלון לבדוק האם הוא יקרה היום , שהשמיים יהיו נקיים .