הצד האחר שלי

עמדתי שם אולי כמה דקות וייתכן אף יותר , עצמתי עיניים וסערת מחשבות רודפות בלי הפסקה אך בדממה .

הדקות הפכו לשניות שהפכו למאיות שנעצרו לבסוף לקולות הפעימה , בחנתי סביבי את מהות ענייני כאן במקום לא מוכר.

ללא הבנה המשכתי לצעוד לפינה שכוחה מאור, לקול סמכותי אך נוגע .

ניסיתי בלי הצלחה להבין מילים ,אך רק לשמוע שפה שמנגנת בטחון ושלווה .

השעון כבר עייף אך הזמן נותר , לרגע שבו אבין מה אותו קול מספר .

לפתע מעל לראשי מתרוצצות הבועות שלי , חלקם זוהרות אחרות אפלות אך ללא מדריך הוראות .

האגרוף שנמצא בתוך החזה נזכר במכות שהחטיף וקיבל .

רק רסיסים של רגשות מתאספים לפאזל בלי פתרון .

החום אופף את החלל ועוטף את הזיעה שזולגת על פניי מחליפה את הדמעות שנשרפות על הרצפה .

רוח פורצת מפזרת את הכל , משאירה קיר לבן .

מתעורר לכל השעון המעורר שמפסיק חלום או מציאות של פגישה עם התת מודע .