הצד האחר שלי

עוד פרח אחד נבל אל האדמה , האהבה מתה עוד פעם .

אז איך את רוצה שאלך אחרייך אל העפר הקר והעצוב .

אם לפרח לא השארת סיכוי .

נתנו לו שמש ומים אך אהבה מתה עם הזמן כמו עוד סיפור ישן .

אז איך את רוצה שאוהב אותך לתוך שקרים ומזימות .

אם ללב לא נתת הזדמנות לאהוב .

רוח קרה חדרה אל הנפש וכל המחשבות קופאות .

אז איך את רוצה שנספר סיפור ללא דמויות .

שרק הדם נשפך ללא גבולות .

רציתי להגיד לך אך חששתי , פחדתי מהלא .

חשבתי מה היה קורה אם ? , אם היית אומרת כן או לא .

כל המחשבות החשובות שלנו בחיים היו על "מה קורה אם הייתי עושה זאת אחרת , אומר משהו אחר , מבצע שונה , מה היה אם הכל היה אחרת " .

המחשבה הזאת אוכלת אותך מבפנים , חודרת עמוק למצפון הנקי והמפוחד שלך .

למה לנבור בעבר , לחטט ללא מטרה , להיות מזוכיסט משוגע .

עוד שאלות שמקורן בשאלות אחרות .

אם הייתי עושה אחרת , אולי לא הייתי פותח את הבלוג , לא הייתי ספורטאי , לא הייתי ביישן , היו לי מערכות יחסים רציניות רק אם .

רק אם הייתי שונה ?

אך אני לא רוצה להיות שונה , אני אוהב את מי שאני .

רוצה שיאהבו אותי בזכות עצמי ולא עקב שינוי כלשהו .

ברור שצריך לשנות פרטים קטנים אך בגדול אני זה אני גאה בעצמי ומוכן לשוב על זה עוד פעם ועוד .

רק שיהיה לכם צלול באוזן .

רצון יש בכולם , הוא שוכן אי שם בתוכנו מחכה לפרוץ החוצה .

הוא נפגע כמו הלב , התקווה שנשברים כל פעם .

הרגשת הפספוס מתסכלת כל רגש , פעימה , רוח , אמונה .

יש לי את האופי לקום כל יום בבוקר ולמלא את הכוחות מחדש .

כוחות אלו חייבים חיזוק בשביל לשרוד כל השנים.

החיזוק שניתן מהצד השני של ראות עיניי , שמחסיר פעימה בשמחה כל יום שרואה אותו מחדש .

הוא לפעמים חיזוק שווא , חיזוק זמני , חיזוק שבור אך אלא המוצאים את החיזוק האמיתי יודעים שלא צריך לחשוב על העבר , על תהיות , שאלות לא מענה , אשליות מדומות .

אז האם אני צריך חיזוק ?

הרגש מרגיש שמשהו חסר ,הכאב יודע שהוא גדול יותר .

הרגש כלוא בתוך הלב שלא נותן להשתחרר .

אני כלוא בתוך החלומות מחפש את הדרך לצאת אל המציאות .

מספיק לדעת אהבה בחלום אלא בחיים .

שבוי בתוך הדימיונות עם דמויות חסרות פנים ללא רגשות .

הקרעים בתוכי מבקשים החלמה, המחשבות לחזור בזמן והלב לפעום בחזרה .

הנשמה מחפשת את המפתח להפריח חיים .

אני שבוי בתוך עצמי .  

החתכים שעל פניי עוד יגלידו , הכאב ישאר לנצח .

מול המראה מביט כל יום מחדש ורואה את הצלקות , הזכרון תמיד ישאר .

הפצעים של ידיי לא נותנים לי להחזיק את ידייך .

הליכלוכית של העין רואה את כל הסבל ואת מעט האושר .

אני זה הגבר שכמעט עשה הכל בשבילך ונכווה .

תמיד הייתי הגבר שכמעט היה מאושר ובמילה אחת התרסק .

אני זה הגבר שאהבה בשבילי היא הדרך אל האושר .

כל פעם שאני במרחק נגיעה , הנגיעה הופכת לבריחה . 

אני הוא הכמעט הכי קרוב לשלם .

המחשבות מציפות את כל הרגשות שמובעים על ידי הדמעות .

הרצון היחיד לעוף למקום אחר , יותר טוב שבו החיוך האמיתי יתנוסס מחדש על פניי .

למקום שהוא לא זה , חדש , מרענן , שיביא שינוי לטובה .

שהשלווה תשלוט ברוחי ללא סערות יוצאות דופן .

מקום בו הכל יהיה נכון בלי טעויות , מקום אשר נמצא רק בחלומות ודמיונות הכי טובים שלי .

נמאס לחיות במקום שגורם לך להרגיש לא שייך , בודד , עצב , פספוס וכאב .

הלב מדמם עוד טיפה כל יום שעובר בכדי לדעת כמה ימים הוא סובל ברצף .

הראש טובע מכמות המחשבות על הצד הרע בחיים .

הנשמה זקוקה לחשק , רצון להמשיך קדימה , בדרך הזאת היא נופלת אט אט לתהום .

יש האומרים כוכבים יש רק בשמיים , אני אומר צריך לגלות את הכוכבים שנפלו להם .

כוכבים נוצצים שמוליכים אותי בדרך חשוכה .

כוכבים שזוהרים רק כאשר אהבת אמת מתקרבת אליהם , גורמת להם להרגיש כוכבים .

כוכבים שגורמים לסביבה להראות יותר טוב .

כוכב ללא הזוהר שלו זה אדם ללא אהבה שלו .

הלילה אצא אל הדרך , הלילה אקטוף כוכבים .