רציתי להגיד לך אך חששתי , פחדתי מהלא .
חשבתי מה היה קורה אם ? , אם היית אומרת כן או לא .
כל המחשבות החשובות שלנו בחיים היו על "מה קורה אם הייתי עושה זאת אחרת , אומר משהו אחר , מבצע שונה , מה היה אם הכל היה אחרת " .
המחשבה הזאת אוכלת אותך מבפנים , חודרת עמוק למצפון הנקי והמפוחד שלך .
למה לנבור בעבר , לחטט ללא מטרה , להיות מזוכיסט משוגע .
עוד שאלות שמקורן בשאלות אחרות .
אם הייתי עושה אחרת , אולי לא הייתי פותח את הבלוג , לא הייתי ספורטאי , לא הייתי ביישן , היו לי מערכות יחסים רציניות רק אם .
רק אם הייתי שונה ?
אך אני לא רוצה להיות שונה , אני אוהב את מי שאני .
רוצה שיאהבו אותי בזכות עצמי ולא עקב שינוי כלשהו .
ברור שצריך לשנות פרטים קטנים אך בגדול אני זה אני גאה בעצמי ומוכן לשוב על זה עוד פעם ועוד .
רק שיהיה לכם צלול באוזן .
רצון יש בכולם , הוא שוכן אי שם בתוכנו מחכה לפרוץ החוצה .
הוא נפגע כמו הלב , התקווה שנשברים כל פעם .
הרגשת הפספוס מתסכלת כל רגש , פעימה , רוח , אמונה .
יש לי את האופי לקום כל יום בבוקר ולמלא את הכוחות מחדש .
כוחות אלו חייבים חיזוק בשביל לשרוד כל השנים.
החיזוק שניתן מהצד השני של ראות עיניי , שמחסיר פעימה בשמחה כל יום שרואה אותו מחדש .
הוא לפעמים חיזוק שווא , חיזוק זמני , חיזוק שבור אך אלא המוצאים את החיזוק האמיתי יודעים שלא צריך לחשוב על העבר , על תהיות , שאלות לא מענה , אשליות מדומות .
אז האם אני צריך חיזוק ?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
