הצד האחר שלי

ביום הזה , היום שבו לא משנה מה אני יעשה אז כל אחת תבין !

הראש מתכנן בפרטי פרטים מה הולך להיות היום ,מתי, כמה ואיך ... אך הלב לא רוצה כך .

כל הרומנטיות שבי פתאום מתפרצת החוצה כמו לבה מהר געש אך כנראה אין מי שיחווה את המראה המדהים .

למרות שתמיד צריכים להיות רומנטים !

אז זה פשוט להיות ביחד לבד במקום שקט ורגוע עם נרות ובקבוק יין , איזה בונבוניירת שוקלד לבבתי , ורד אדום ללא קוצים , וכמובן מתנות קטנות של אהבה .

הכל מוכן , מחכה , מתחננן להגיש את זה לאחת .

אך הלב לא מוצא , הוא נשאר ביום שצריך הכי לאהוב הכי עצוב .

בשנים האחרונות יום אהבה היה בשביל יום של מחשבות אך הוא צריך להיות של מעשים !

נמאס לתכנן לרוח שלא דוחפת אותי קדימה אלא רק אחורה .

יש כולה יום אחד שמגיע , מגיע לי לקבל אהבה כמו שאני רוצה לתת .

אז חברים מקווה שכולכם יצאתם לאהובים שלכם ותעשו הכל בשבילם להראות כמה אתם אוהבים אותם כי מגיע להם!!!

יום אהבה מדהים לכולם :)

יום אהבה שמח לכל האוהבים , הנחשקים , הרומנטיים , הקיטשים , האנשים שאוהבים את אהבה ורוצים להחזיק בה שלא תברח לעולם .

תצאו, תפתיעו, תעשו משהו הכי נאהב שאתם מסוגלים לעשות לבן\בת זוג שלכם כי מגיע להם תמיד אבל במיוחד ביום הזה שזה סמל והוכחה עד כמה אהבה חשובה לך .

ואתם תקבלו בחזרה חום שאתם לא חשים בכל יום , משהו מיוחד , מלטף ,רגוע , רגע ששווה לעשות הכל בשבילו !

החיוך יהיה אמיתי כמו דפיקות הלב , הפרפרים , העיניים הנוצצות , המבט הנאהב הזה , ההתרגשות עם הצמרמורת .

אז תהנו לכם מגיע לכל אחד ואחת !

מאחל לעצמי שזהו היום האהבה האחרון שאני עושה לבד בבית ...

הכל מתחיל בעיניים .

חייב שיהיו לה עיניים שיכולות לראות מבעד לכל השטויות את הטוב במישהו .

80 אחוז מלאך 20 אחוז שטן .

אחת שמחוברת למציאות אך מוכנה לנסות להגשים את כל החלומות .

שלא מפחדת מקצת לכלוך מתחת לציפורניים .

אך זה לא נשמע כמו אף אחת שפגשתי ...

תמונות זה הוכחה שיש לך לזכור רגעים שעברת בחיים , בעיקר רגעים של אושר ,אהבה , משפחה .

כל אחד בוחר אילו תמונות ילוו אותו בכל חייו , מזכרת לחיים שעבר ושיוכל לספר את כל אותם סיפורי התמונות .

אומרים שתמונה שווה אלף מילים אך גם היא מראה אלפי רגשות , רגשות שמובעים דרך הפנים שבדרך כלל איננו רואים אותם בפעם ראשונה .

המבט הזה שהבנות מפספסות אך בתמונה רואים בברור .

האושר הזה שאתה מבין שיש את אלו שאכפת להם ממך .

האהבה הזאת שלא צריך לצעוק בכדאי לראותה אלא ללחוש אליה ברכות .

העצב הזה שיודע שאין לו לאן לברוח מהתמונה הזאת .

התמונות הם אמצעים להחיות רגעים שאתה רוצה לעבור שוב , לראות את השינוי שחל בך מיום ליום , את הבגרות שגודלת בך .

 אם האהבה הייתה תמונה מה היה בתמונה ?

תמונת האהבה שלי כרגע היא בגדר של סימן שאלה בוכה ...

תמונת האושר שלי כרגע היא מפת דרך אל האושר ...

תמונת העצב שלי כרגע היא הבטחון העצמי הירוד שלי ...

אצלי כנראה אלבום התמונות לא מלא בכלל , הוא מלא בחללים ריקים...

מחפש את הצלמת שתתפוס את האהבה שלי בתמונה אצלה

בזמן האחרון המצב שלי הפך מקשה לאנוש , מרגיש שהכל פשוט מתרסק לי בין האצבעות .

התקופה הזאת של הפגרה הורגת אותי , אני משתגע עם עצמי לבד .

ההרגשה של בזבוז , אני מבזבז את החיים שלי ככה ?!?! למה זה מגיע לי , מה עשיתי רע למישהו .

רק ליפול אל תוך מחוזות החושך , הצלילים השותקים מפחד , החוסר אונים שעופף את חדרי העצוב .

את ההרגשה שזה לא זה !

שאין סיכוי , אין לי סיכוי להינצל ! אני רק בובה על חוטים שיכולה להביע רגשות מפעם לפעם בהצגה שאף אחד לא הגיע אליה .

הויתור הזה שגורם לדקור בעצמי בגב, אולי אני לא חשוב בעולם .

אני צועק ,זועק , בוכה , כועס , שבור מהכל בחיים שלי עכשיו פשוט לא יכול להסתכל על עצמי במראה .

הכל מתחבר ביחד ופשוט הורס אותי רק שאני עובד אני מסוגל איכשהו לצחוק, לחייך , להראות שעדיין אני בנאדם עם אושר כלשהו .

אני מפנה את ראשי לצדדים מנסה לראות מי הולך איתי בדרך אך אף אחד לא שם , רק הטיפות הגדולות שנופלות מהשמיים ומעיניי .

גורל , מה זה גורל בכלל , אם זה אמור להיות הגורל שלי אני מעדיף לחיות ברחוב אך אם קמצוץ אושר.

אני רוצה להרגיש בפנים מואר ולא כבוי , להגליד את הפצעים ולא לזהם .

מה בסך הכל ביקשתי ...