הצד האחר שלי

להרגיש לבד זה לא להרגיש בכלל .

להרגיש איתך זה להרגיש הכל .

ההתמכרות הזאת לחושך גורמת לאור להעלם .

הלב המפוחד עוד מתקשה להרגע רק את תוכלי להניב שלווה .

הלילות שייכים לאוהבים אך כל לילה אני שייך לעצמי.

עם רדת הלילה חלמתי שהיית לצידי אך הבוקר , הבוקר גנב את חלומי .

עומד מול מראה, דמעה נוזלת על פנים בלי הבעה , לא מרגיש כלום . 

אני יודע שאין סרנדות אהבה כאשר את לא בסביבה .

אני רוצה לשיר את השיר , השיר שיביא אהבה .

אני רואה סביבי הרבה סבל , אנשים ריקים מאהבה לא יכולים לפתוח את ליבם .

ואני ,אני אחד שכן מוכן לפתוח את הלב אך הסבל הזה מסתיר את המפתח  .

שהמפתח ימצא אני יביא לך בשתי ידיי את ליבי במתנה .

זה אף פעם לא מספיק להגיד אני מצטער , זה אף פעם לא מספיק להגיד שאכפת לי .

אך אני תקוע באמצע בין מה שאת רוצה ממני לבין הידיעה שאם אני אתן לך את זה אני יעלם .

אף אחד לא מנצח אם כולם מפסידים .

עדיין יש זמן להפוך את המצב אך כשתביני זאת יהיה מאוחר מידי .

האם את חושבת כאשר את לגמרי לבד כל מה שיכולנו להיות , האם אני משוגע או באמת מאוהב...אך את אף פעם לא חשבת לבד .

למה אני כל הזמן בורח מהאמת , כל מה שחשבתי עליו זאת את , היפנטת אותי ואז הבנתי כמה פגעת .

עכשיו ,עכשיו אני מתחבא מאחורי החומות  , זיכרונות ששוברים כל פעם .

הכל ,הכל נהיה שקט מידי .

בחרתי מהכאב שפחד מהמחר והתחלתי מחדש .

אני לא יודע לאן אני שייך עכשיו כולם מסתכלים עלי ,אני נותן חיוך מזויף .

אני עדיין פגוע מהאהבה שנאבדה בגלל שאני צריך זמן , זמן להאחות את השברים .

חזרתי , חזרתי למצב שכל כך לא אהבתי להיות בו .

יש כל כך הרבה ביקרות וההאשמה עצמית שפשוט הורסת אותי , מצד שני הרגש האכזרי של הקורבן תמיד מרחף מעליי .