הצד האחר שלי

הבחור הביישן שבתוכי לא נותן לפרוץ גבולות רק לדמיין ...הרגש בתוכי שלא עוזב אחרי חיוך מקסים שכזה .

עיניים הזקוקות לך כדי לפתוח את היום , המחשבה שמתנפצת רק מלחשוב עליך כבר קורסת בי .

הגוף הבין שהוא צריך אותך  , הלב מתמלא רק מלחשוב והפה רק מחייך מעוד זיכרון .

הבחור הביישן רוצה לתת לעצמו הזדמנות אך הפחד להתאכזב משקיע את האומץ עמוק בבטן .

תחושה של איבוד כאשר את לא לצידי ... הבחור הביישן שבתוכי עדיין שולט בי שרק רוצה להפסיד לאהבה .  

ריח גופך גרם להתקרב אליך , חום גופך גרם לי להישאר .

בעולם שלי את השמש והירח מחייכת ומחממת בבוקר , מלטפת ומנשקת בלילה .

זיכרון מהדהד מהמילה האחרונה , ראש מסתובב מנשיקה חטופה .

רגש מתפרץ מעוד מחשבה עליך וגוף שזועק לעוד אהבה .

לב שזרק לך מפתח , מפתח שהלך לאיבוד בדרכים של חששות ופחדים .

גוף ריק נותר מול אישה שאהב .

יד ליטפה אהבה , יד נגעה בליבך .

הלב פתח את השביל אליך , אל מגע נשמתך .

שפתייך האילמות מבקשות את האחד שיצור מנגינה לגופך .

מבט מסנוור מעינייך מחדש לי נופים של אהבה .

מגע שפתייך משכר , צולל לעומק התשוקה .

זוכר מגע כובש כל חלק בי , שורף בחיוך עצב חשוך .

המילים שנכתבו לא התייבשו רק נרטבו על הנייר הספוג בגשם העצוב .

הרגשות שהכתיבו נבלעו בתוך מערבולת הכאב , רק העט המשיך לעבוד .

הכתובת הייתה על הקיר אך עיוור מאכזבה לא ראה דבר .

רק התמונה שמזכירה רגעים של שלווה , הופכת הכל לחסר עניין .

מדליק את הרדיו קופץ לו שיר , השיר שגרם לך לחייך ולי להתרגש .

עכשיו הוא מזכיר רק זמן אבוד בתוך זיכרון עמום .

החדר אפוף בך בכל פינה רק אני ישן פה לבד .

עבר זמנו של עולם הדיכאון , הדלת פותחת רק הבזק של אור .

הלב נסדק כבר לא סופרים רק מאחים , האושר מחפש את האחד אשר רוצה רק לחייך .

האומנם אני מאושר אך עצב בתוכי נשאר , מזכיר לי זמנים אחרים .

הלב ירגיש פעימה של אושר אחרי מיליון פעימות של עצב , זהו גורלו של ליבי .

האם הרגש יכול לנצח מחשבה , הלב את המוח , השיגעון את ההיגיון , האומץ את הפחד ?

אני רוצה להרגיש ברגע מסיום אחד שבוא כולם ביחד ינצחו ואז אוכל לנצור אחרי המון זמן רגע בלי מחשבה ,מוח, היגיון ופחד !

לחשוף את עצמי ב100 אחוז אל האדם היושב מולי ולהראות שאני זה באמת אני ולא סתם איזה מסכה עם הבעה מבוימת .  

האומנם אני מאושר ?

אושר בשבילי הוא לא בהכרח אושר שלי , לגרום למישהו לחייך , לעשות מעשה טוב , לעזור וסתם להיות שם ברגעים שצריך .

אושר שלי זה לרוב אושר של אחרים , מתי האושר של אחרים יהיה האושר שלי ?

עצב בתוכי נשאר ?

עצב זה מכלול של רגשות כואבות עטופות בדמעות ומתחבאות בליבך ונזכרות להודיע לך שהן נמצאות שם כל הזמן .

העצב שלי ידוע ומוכרח לי בכל פעם שעצב מתקרב הלב מתחיל להתכווץ .

רק הדמעות עוצרות את העצב , מרוקנות אותו עד אשר הוא מתמלא מחדש ע"י כאב .

הגורל ?  

אני מאמין בגורל , ללא מושג לאן אפנה רק התקווה ממשיכה לחוג סביב כמו מלאך שומר שהבטיח לשמור עלי .

מה נשאר לי מעצמי , שאלות רבות לשאול נמצא תמיד , תשובות מספקות נעלמות רק המחשבות נשארות גורמת לך לחשוב מה עוד נשאר לך מעצמך .

 עכשיו אחרי כל זה , ההחלטה להשאיר את הדמעות רק לרגעים של אהבה ושמחה .

מוקדש לסוכריה הכי מתוקה :)

המחשבות שרצות לנו בלילה הכי מסוכנות לנו .

מחשבות אלו רצות בין העבר , ההווה ועתיד בלי הפסקה .

לעיתים קופצות בין חלום טוב לסיוט רע , הכל תמיד יכול לקרות במחשבות של הלילה .

המחשבות גורמות לי להרגיש הכי בטוח בעולם ובסיבוב לצד השני של המיטה הכי עצוב .

כל הרגעים על מה יקרה בעתיד , מה היה קורה אם או אפילו מה אני אעשה מחר פשוט גורמות לי לאבד כיון .

רוב המחשבות נעלמות בבוקר בלי שום הכנה מוקדמת רק זיכרון בתת מודע שלא פורסם אף פעם עד אשר יבוא לילה דומה .

מצבי הנוכחי לא נותן לי הרבה רגעי נחת בזמן זה בחיי רק המון תהיות ,מחשבות ותחושות מהולות בכל המרכיבים של האדם .

במיוחד שלפני השינה אתה עושה משהו שיגרום לך ליל סיכון מחשבות , כל הדברים הטובים קורים בלילות אלו אך נגמרים שבאים הסיוטים העצובים או להפך כולם מעדיפים זאת כך ! .

המחשבות שרצות לנו בלילה תמיד יהיו שם אם נרצה או לא כי כל מה שדחינו לחשוב כל היום יצוץ לנו בלילה , הקלות בעניין שאתה מתמודד עם המחשבות לבד ולא ביום יום עם אנשים .

המחשבות שאיתם אני מתמודד בלילות כאלו גורמות לחוסר שינה משבע ותחושות נעימות אך קשות יחדיו .

בלילה קשה זה כותב אליכם במחשבות מסוכנות ללא כיסוי gori8