הצד האחר שלי

אני מרגיש לעיתים מלוכלך .

ליכלוך זה מקורו בתור צלקת שמתפשטת בלב .

הרגעים האלו שוברים אותך , מחזקים אותך , עוטפים אותך ברגשות אשמה .

היו מצבים שבהם הרגשתי שאני לא עצמי , לא אמיתי .

הרצון לשטוף את הלכלוך הזה מעליך גודל .

לרוב אני מרגיש מלוכלך על עצמי , כל מיני החלטות בחיים שגרמו לי להרגיש כך .

מצבים שבהם נפלתי , נשברתי , הרגשתי פיספוס ענק במקרים מסוימים , טעויות שלי גרמו לי להרגיש כה מלוכלך ועצוב .

אני מטבעי בנאדם אופטימי עם הבזקים של פסימיות כנראה שזה אחד מהבזקים האלו .

אני רוצה לצבוע את הלכלוך בצבע לבן ולהתחיל הכל מחדש .

יש דברים שהייתי משנה אם הייתי יכול אך זוהי דרכי בעולם הזה .

רוצה להאמין שהדרך שלי בסופו של דבר תמצא את שביל האבנים הצהובות כי שם אני מרגיש הכי בטוח .

אני פשוט רוצה להיות כמו רובכם .

יש שאיפה אחת כרגע וכל מי שקורא בבלוג הזה(מקווה ומאמין שיש כאלה ) בוודאי יודע מהי אך אני בלי .

להיות ספורטאי זה מאוד קשה מכל הבחינות שיש ! ויש דרכים לעזור לו בכל הקטע הספורטיבי , כמובן האישה שלצידו .

יש לספורטאי מלא משחקים ותמיד טוב לדעת שיש מישהי שאוהבת ,דואגת , שאכפת לה ממך , תבוא לכל משחק שלך ותעודד אותך כאילו את שחקן מספר 1 בעולם .

תנחם אותך כאשר אתה מפסיד ותחגוג איתך בניצחון , תעזור לך בתקופות קשות עם פציעות .

אבל אני בלי .

להיות חייל זאת גאווה עצומה למרות שאני חייל שעושה שירות שונה מאחרים , כל חיי היו מוקדשים לספורט וכתוצאה מכך נהפכתי להיות בצבא ספורטאי מצטיין אשר מקבל אפשרויות להתאמן ולהתחרות תוך כדי שירותי הצבאי ובשל כך לא הלכתי לקרבי ובחרתי להיות בתפקיד שאני יוכל לתרום בו ולקבל את מה שאני צריך בשביל להמשיך עם הספורט והפכתי להיות מורה חייל בבית ספר תיכון , עוזר לתלמידים עם בגרויות , לימודים , שיעורים ובעיות חברתיות .

לעבוד בבית ספר קשה כל כך זה אתגר ולהרגיש שאת מציל חיים של ילד זה ממלא אותך מכל הבחינות .

אבל אני לא יכול לשתף כי אני בלי .

לנסוע באוטו ולשמוע רדיו שבדיוק שמים לך את השיר שאתה אוהב וזה תמיד יקרה שאתה לבד באוטו .

אין לי את היכולת לשיר למישהי או לרקוד איתה כי אני בלי .

לשבת סתם בבית לראות סרט טוב עם פופקורן וכרגיל אצלי המצב תמיד סולו , רק המחשבה מוציאה לי את החשק .

אבל אין עם מי לדבר כאני בלי .

לעבוד בעבודה שבשבילי היא מתנה , לאמן ילדים זה הדבר הכי טוב שעשית כרגע בחיי .

העוצמה , הרגש , הגאווה שאני חש כל אימון ואימון וכמובן האהבה העצומה שיש לי אליהם ולהם אלי .

שאני הולך ברחוב ופתאום אני שומע ילד אומר הנה ***** אני מרגיש פרפרים בכל הבטן , מרגיש דמות לחיקוי .

אני אוהב ילדים ,העוצמה הזאת ללמד אותם לשחק זה כמו ללמד ילד ללכת זה כל כך חזק .

שהילדים שואלים אותי איפה החברה שלך ואני עונה להם , הם בהלם לא מבינים ואני מרגיש כל כך עצוב אין לי מה לענות להם .

יש לי חלום להביא פעם אותה לאימון שאני מאמן זה יתן לי כל כך הרבה אבל אני בלי .

לשתף עם מישהי את החלומות הקטנים שלי ללמוד לנגן על גיטרה שנמצאת בחדרי שנים ללא מגע , לבצע ספורט אקסטרים ולשבור את כל הפחדים , לספר לה את כל הסודות .

לשבת איתה באמצע הלילה ולספר לה על כל הסיפורים הכי מצחיקים שקרו לי בחיים , בקיצור לשתף אותה בכל הנוגע לי !

ובסוף לומר לה כמה היא הצילה אותי .

לקום בבוקר וללכת לישון בלילה אלה הדברים הכי קשים שיכולים להיות לי , שאני נכנס ושוכב על המיטה המחשבות מתרוצצות לכל עבר מהולות בעצב וכאב .

הרי אין לי תשובה לתת אפילו לעצמי למה אני בלי .

לדעת בתוך תוכי שמגיע לי אך אני בלי זה הורס אותי .

המחשבה הזאת שוואלה אני כבר בן 21 רוצה קשר רציני ולא סטוצים חסר משמעות ולא יכול להיות עם מישהי בלי סיבה אחת ממשית מחרפנת אותי .

וכל זמן שעובר המחשבה שהחיים שלי הם טובים אך לא מנוצלים עד תומם ולבזבז את זמני בעולם לבד זה  שובר .

מתחיל להיות פסימי למרות היותי אדם אופטימי מטבעי זה מחלחל ומשנה אותך .

אני בלי ללא מושג למה .

התשובה וודאי ידועה לכמה אנשים אך לא לי , אני רוצה לדעת איך אני משנה את השאלה ללמה אני עם :)

רציתי חיבוק .

חיבוק שקר לי , שעצוב לי , שכואב לי ,חיבוק ממך .

רציתי מגע , המגע שנותן לי בטחון להמשיך הלאה ואמונה שהכל בסדר .

הקשר האמיתי שאני כל כך רוצה בו הוא הקשר הפיזי , כי מילים יש מלא להגיד לך אך צריך את המגע בשביל להגיד אותן בזמן הנכון .

זהו אקט כל כך נורמלי החיבוק , אך הוא נותן כל כך מעבר לכך .

תיהי בטוחה שתצרכי חיבוק אני אתן לך אותו במלוא הרגש .

אבל אני במציאות אחרת , מציאות שנותנת רק מילים באוויר בלי כיוונים .

בלי החיבוק , המגע , הרגש .

רוצה שתדעי שאני מיוחד , אהיה שם בשבילך תמיד בכל עונה.

יודע להבין ולהקשיב ברגעים קשים , פותח את ליבי רק בשביל להעניק .

והרי אני ואת יודעים שכנראה את לא תדעי זאת , תדחי הזדמנות סוף סוף לדעת מהי אהבה שרוצה אותך והכל ברגע אחד שלא לקחת סיכון אמיתי.

צריך לדעת לקחת סיכונים בחיים הרי בשביל להצליח צריך לדעת גם ליפול וכרגע ליפול זאת המומחיות שלי לצערי .

איפה זאת אשר תיתן את החיבוק אשר אני משתוקק לקרות .

כל מה שצריך לעשות הוא דבר שנראה לא חשוב אך למעשה נותן המון אז אנשים תנו חיבוק זה נותן רגע של אושר ופותח דלת של תקווה :)

בזכותך הצלחתי להאבד ברוח .

באותו היום שאמרת לי לא .

הרוחות הגיעו לקחת את ליבי למקום ,לאחות את השברים .

באותו היום גופי התרוקן מאהבה והתמלא בעצב .

בזכותך תקופה ארוכה הייתי גוף ללא לב .

ביום שחזר ליבי למקומו הטבעי ההרגשה הייתה עילאית .

באשמתך הבנתי שלפתוח את הלב זה כואב .

התקופה לא נגמרה , הלב היה חסר חמצן .

הרוחות סחפו תקווה לליבי .

התקווה העניקה הזדמנות חדשה .

את הענקת לי חששות ופחדים .

קחי את ליבי אמרתי לך , שמרי עליו כדבר החשוב ביותר שאת מחזיקה בידיך .

כך נתתי לך את הדבר היקר שלי להפוך לדבר היקר שלך .

לקחת את ליבי , עטפת אותו בחום ואהבה כמו שחלמתי .

הייתי מאושר כאשר ראיתי אותך מטפלת בו בכזו אהבה .

עברנו כבר דיי זמן יחדיו כאשר את עדיין מחזיקה בליבי והיינו מאושרים .

אט אט ליבי חש פחד את כבר לא החזקת בו כדבר היקר שלך אלא כדבר הכרחי בשביל לספק אותי , זה גרם לי לחשוש .

החשש התגבר מיום ליום כאשר ידייך כבר לא מלטפות ומעניקות חום אלא גורמות לקור להשתלט .

לקחתי אותך לשיחה כאשר עדיין ליבי נמצא בידייך , אמרתי לך שמשהו לא בסדר .

ענית לי שהכל בסדר וליבי המשיך להאמין שהוא עדיין הדבר היקר לליבך .

עבר לו הזמן וצלצל לו הטלפון עם שיחה ממך התרגשתי כמו בכל פעם שאני רואה אותך על הצג .

עניתי לך כמו תמיד , אמרת לי שאת לא רוצה לפגוע בי וכבר הבנתי .

הבנתי שליבי לא החזיק מעמד בידייך ונפל על הרצפה ונשבר .

המשכת ואמרת שאת חוזרת להוא , הוא שכבר פגע בך אך את עדיין נותנת לו צאנס .

ומה איתי ? , אני מצטערת אמרת זה הכל וניתקת .

מודה נשברתי , נשברתי כי נתתי לך לקחת את ליבי כאילו שלך והרסת את כל שנות הבניה שלו בכמה שניות תמימות .

אספתי את ליבי בחזרה מהרצפה ונסיתי לחבר אך ללא הצלחה .

התקופה הייתה קשה , קשה לתפקד אחרי מכה כזאת .

עבר הזמן ואיתו העצבות אט אט עד אשר מצאתי אותי שב אל השולחן ומנסה לחבר מחדש את ליבי .

זהו לאחר ימים ארוכים הצלחתי לעשות זאת אך עכשיו הוא חלש וקטן .

וכך עבר לו עוד שברון לב על ליבי הקטן שמנסה למצוא את הידיים שיחזיקו אותו ולא יעזבו לעולם .

אמרו לי פעם שאני לא יודע מה זאת אהבה .

כנראה שהם צודקים כי אני חושב שאף פעם לא חויתי אותה .

מה שאני כן יודע שאני רוצה לאהוב והמון  .

אמרו לי פעם שהאהבה תבוא לבד, לא צריך לחפש אותה .

כנראה שהם טועים כי כבר תקופה ארוכה שאני לא מחפש והיא לא באה .

מה שאני כן יודע שבסופו של דבר אני יוכל להגיד שיש לי אהבה .

אמרו לי פעם שאהבה זה הדבר הכי טוב שיקרה לי בחיים .

כנראה שהם צודקים וטועים ביחד , זה הדבר הכי טוב עד שזה נגמר וזה הופך לדבר הכי רע .

אמרו לי פעם שהאמונה זה הדבר הכי חזק שיש .

הם צודקים נקודה .

אמרו לי פעם שאני אמצע מישהי ברחבי האינטרנט.

כנראה שהם לא יודעים כלום .

אמרו לי פעם לכתוב פוסט בצורה כזאת .

הם כנראה השתגעו כי זה לא יוביל לאחת .