הרצון להבין את מה שאתה לא מבין , להבין שכל מה שאתה לא מבין הוא ההבנה שלא תבין לעולם.
לדעת שיום אחד אני יבין הכל זאת אשליה שרק צומחת מדקה לדקה .
להיות שם ברגע שבו אני אצליח לקלוט את מה שהסתתר מתחת לאפי כל אותו הזמן , לדעת שאני יכול .
התכונות שיש בי שוכנות בתוכי ללא עוררין אך לא מתעוררות כלפי הסביבה.
להגיע לתובנה כזאת מעת לעת בשעות המוזרות של הלילה ולומר לעצמך שאתה תעשה עם זה משהו שתקום בבוקר ולמחרת שום דבר לא קורה זאת הבעיה .
הרצון לא נפל בקרב ההבנה אלא התחזק אך הוא בודד במערכה .
הכאב שנוצר ללא סיבה ידועה אלא תעלומה ,לא עוזרת לשקט הפנימי .
הלב מלא במטענים רגשיים שאינם ניתנים להסברה רק התוצאה בסופו של דבר .
אך זה רק צד אחד בי , הצד האחר שלי שמופיע כן בתדירות גבוהה לפרוק , לשתף, להבין .
זהו פוסט ה100 נקודת ציון של הצד האחר שלי שחוזר לעצמו אט אט !