אני עייפה, חסרת מעש ומסתובבת כל היום בלי תכלית. ואני כן עושה דברים ויוצאת מהבית ואמורה להנות, אבל זה לא באמת קורה.  אני הולכת חלולה, ריקה, כלום לא מעניין אותי. אני מסתובבת כמו רוח רפאים, בלי שום מטרה, סתם. אני לא יודעת מה יש לי, כאלו ברור שזאת תקופה לא ממש טובה, ואני לא הכי בשיא שלי, אבל..

בעצם, אף פעם לא הייתי בשיא שלי. אני קצת כישלון וככל שעובר הזמן יותר ויותר אני מבינה את זה. מפנימה. רואה את זה בא לידי ביטוי בחיים שלי. \

אני מסתכלת על אנשים שיש להם הכל ומסתכלת על עצמי. זה לא פייר, באמת. אני יודעת שהחיים זה לא דבר שיוויוני אבל יש גבול לקיצוניות. או שאני טועה וכל החרא הזה לא ישתנה, הממצב לא ישתפר והגלגל לא יסתובב..או כל קלישאה בסגנון.

כבר אין לי כוחות להתמודד את זה. הגעתי למצב שפשוט לא אכפת