לא, זה לא הבלוג שישנה את חייכם אבל אולי משהו מהדברים ייגע בכם ויגרום לכם להסתכל קצת אחרת על עצמכם ועל אחרים... שווה לנסות לא? |
| 8/2003
תעלומת הכתרים האבודים
קודם כל לכל האוהבים שחוגגים
שיהיה לכם חג אהבה שמח ומאושר
אני אישית לא מאמינה בחג אהבה כי לא צריך לחגוג אהבה רק יום אחד בשנה אלא כל יום
(הערה קטנה : יכול להיות שמשפט זה נאמר כי אין לי עם מי לחגוג...)
אתמול בלילה יצאתי לאיזושהי מסיבה
אני חייבת לשתף אתכם בחוויות ממנה...
פגשתי בחור ממש חמוד ששמו יובל, סוג של תל אביבי מסיבתי שכזה, עם שיער קיפודי להפליא, צבוע בשלושה גוונים שונים (מה שמקצר אוטומטית את חייה של האמא הפולניה שלו...). הלכתי עם שתי חברות אחרי שכנועים רבים (כי לא ממש היה לי חשק ומצב רוח) ובסוף התברר שבדיוק כמו שחשבתי- המסיבה הייתה מזעזעת. היה חשוך מאוד, האויר היה דחוס ומעושן והמוזיקה הייתה בלתי נסבלת.
כמה דקות אחרי שנכנסו והספקנו להעיף מבט חטוף באנשים המוזיקה התגברה ( לא שהיא הייתה חלשה קודם) ושמתי לב שהחולצה הלבנה שלי הבריקה בחשכה, והיו עוד כמה מבריקים (נדמה לי שקוראים לזה תאורה אולטרה-סגולה או משו כזה, בכל מקרה זה היה יפה).
את יובל פגשתי ליד הבר, הוא היה חמוד ונראה שגם הוא לא אהב כל כך את המסיבה
מה שעשה אותו עוד יותר חמוד. הדוגמאות המודפסות על החולצה שלו הבריקו בחשכה באור לבן סגול מנצנץ. משהו בי רצה לנשק אותו באותו הרגע, דמיינתי אותו בלי המשקפיים המעצבנות שהוא הרכיב (רק אחר כך נודע לי שהם עלו אלפיים שקל ושהם המילה
הא-ח-ר-ו-נ-ה. החלפנו מבטים במשך חצי שעה.
אחר כך ניגשתי להזמין משהו ,הוא פינה לי מקום לידו והזמין לשנינו וודקה עם מיץ תפוזים
רק כשהתקרבתי וראיתי אותו ממש ברור (אני לא כל כך רואה טוב מרחוק בחושך) ראיתי שאין לו שיניים קדמיות... זה היה נראה כמו פוסטר שמישהו קישקש לו בעט שחור על השיניים. .. הרגשתי לא נוח, התכווצתי בכיסא ואני חושבת שהוא שם לב שמשהו לא בסדר
כי נראה לי שהוא קצת נעלב, כנראה שהסתכלתי עליו כאילו הוא מין רוח רפאים.
פתאום עבר בחור גבוה לפנינו וטפח ליובל על הגב"
"הי אחי, מה קורה אחי, מה המצב אחי?"
כשיובל ענה לו "הכל בסדר אתה לא רואה שאני באמצע משו פה" וסימן לו ללכת עם העיניים
הבחור הגבוה חייך ואמר "אני מקווה שאמרת לה שיש לך שני כתרים בשיניים הקדמיות"
בהתחלה לא הבנתי למה הוא מציין את הפרט הכל כך לא רלוונטי הזה ועוד בפניי ואז בשנייה ירד לי האסימון והבנתי שהתאורה הסגולה הזו של המסיבה גרמה לכתרים בשיניים הקדמיות שלו להעלם ובגלל זה הם נראה שחורות לגמרי...
לרוע המזל לא יכלתי להפסיק לצחוק, הוא לא הבין בכלל על מה אני צוחקת
אמרתי לו "תחליף רופא שיניים" ועפתי משם. כל הדרך הביתה במונית רק צחקתי
עכשיו כשאני נזכרת בזה אני צוחקת
אויש זה היה כזה מגעיל, פשוט איכס...
ולסיום... הבחור החדש
אני חושבת שזה נגמר, עוד לפני שמשהו בכלל התחיל
הוא נסע לשבוע, אנחנו בקושי מדברים בטלפון כי הוא כל הזמן עסוק
בדיוק כמו שהתרגלתי לשמוע את הקול שלו לפני שאני הולכת לישון בחיוך ענקי ככה התרגלתי שלא.
בכלל הוא מוקף שם בבנות 24 שעות ביממה וזה מרגיז אותי, אמנם הוא לא מחוייב כלפי עדיין אבל הוא פוטנציאלי והוא כבר שאל אותי מה הציפיות שלי מ"המערכת יחסים" שמתפתחת בנינו.
הציפיות שלי הן שהוא לא יסע לשבוע "עם ידידות", וגם אם כן
שיתקשר אליי, שיתגעגע, שיראה לי שהוא חושב עליי גם שם...
אני יודעת שאני ילדותית אבל אני רוצה יותר...
אגב החלטתי מה אני רוצה לעשות בשאר החופש שנשאר לי:
להירשם לסדנת חלומות ולתת לפרויד להשתולל לי בתוך המוח, אחר כך לשבת שעות עם
מורה לדמיון מודרך ולתהות למה התכוון התת מודע שלי... נשמע מאגניב לא?
וזהו עד הפעם הבאה,
אוהבת - אני
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
