"אני לא מאמין למה שכתוב לי ברשימת מכולת!?"
הוא מרים אלי נייד היסטרי, עוד רגע אזעיק החייאה.
בסך הכל הוא מצא את עצמו בין המדפים בסופר זורק לעגלה חבילת תחבושות היגייניות במבצע, ממה הוא עושה ביג דיל?
(הוא זה אבא שלי)

"ראיתי אותן אתמול בטלוויזיה. קח את אלה של אחד ועוד אחד
מתנה", אני מזכירה.
"ואיך אדע מה הסוג שאת צריכה, מה הגודל? הוא נלחץ ומנתק בפרצוף
כשאחת מדיילות השרות פורצת בפניו בהרצאת דוקטורק עם טיב התחבושות,החל מאיוורור ועד נטרול ריחות וזרימת שטפונות.
ולחשוב קודם שהמסכן טעם גבינה צהובה חדשה שכבר טסה לו במעלה הגרון החוצה.  אני פשוט רוצה את האחד ועוד אחד, הוא מגמגם.

אה! למה לא אמרת? היא מגישה לו את החבילה במלכותיות והוא מחביא אותה מתחת לקורנפלקס ומסמיק. ממש כמו שזה קורה לכל הבחורים שאני מכירה (הסטרייטים בעיקר) כשמרקדת על המסך דוגמנית חייכנית לבושת לבן, או סתם חוטיני שקוף, מדגימה שכיבות שמיכה וקופצת מאושר. כל זאת כדי להדגים איך זה לא זז, לא מתכווץ והעיקר נושם, נעים ומלטף.

ולמה היא כל כך הפי ואני לא? כי הדם שלה כחול (מעניין אם ימציאו גלולה שתשנה את הצבע אי פעם) ואולי היא מאלו שמאמינות שהמחזור עושה אותך אישה (אלו זאת אמא שלי כשהשבעתי אותה לא לספר לאף אחד על הפעם הראשונה ולמחרת כבר כולם סביב סעודת שבת דיברו על זה שהשתנתי וחשבו שאני לא מבינה למה.(

דבר אחד הפנמתי והוא שבמחזור מותר לך לעשות מה שאת רוצה ולהאשים את הטבע במעללייך. כבר שבוע לפני שנפתח הברז מתחילה המתקפה ויש לה סימנים מקדימים:
אני מצוברחת ואין לי בעיה לפרוק אגרסיות על כל מה שבא לי, להאשים הכל במחזור המזופת ואנשים יסלחו. חוץ מכדור אופטלגין או כמות לא קטנה של אדוויל  שום דבר לא ימנע בעדי לצרוח ולהאשים את כולם כי סוף סוף יש לי תרוץ, לדברים שתמיד רציתי לעשות ואי אפשר בימים נורמליים. כבר שמעתי על נשים שרצחו או התפטרו מהעבודה או עשו קרחת כי להיות בטרום מחזור זה להיות באי שפיות זמנית, וגם אם את לא אז למה לא לנסות בכל זאת,
לנצל את ההזדמנות.

והכאבים... לרקוד, לקפוץ, אני בקושי יכולה לקום.
דקירות סכינים בבטן, צפצופים ברקה, חצ'קונים בקאמבק, בטן נפוחה ומראה כללי תשוש ומרוט.

ואני בימי המחזור? בפאניקה! בתחושה מתמדת שזה מטפטף, שרואים עליי מרחוק שקיבלתי שהווסת הכתימה לי את המכנסיים. הכי מעצבן כשאני מתגנבת בחשאיות ביונית לשירותים כשההגנה מוסתרת היטב בכיסים או עמוק באגרוף, דווקא אז מישהו עוצר אותי לפטפוט ולכי תסבירי לו שאת על זמן שאול עד השיטפון הגדול.

ומה, אתם חושבים שכייף לי לנהל שיחות על הגאות והשפל???
גם אני נגעלת מהמחזור של עצמי אבל אין לי בררה אלא לעמוד
בגבורת מנתחים במיצים שיורדים לי מלמטה. וכשכל העולם ואחותו מקניטים אותי מה קרה את עצבנית כי את במחזור? אז רק שתדעו שמותר
לי להיות עצבניות גם כשאני לא במחזור ומחזור זאת לא מחלה
מדבקת והיא גם לא יוצאת לחופשה כשמכניסים לשם טמפון.

שורת סיכום לכל הזכרים שקראו את זה :
תגידו תודה שלא נולדתם נשים ותסתמו.

זהו... חוצמזה הכל בסדר איתי תודה ששאלתם :)
(אפילו הרבה יותר מבסדר, אבל זה לפוסט אחר...)
שיהיה לכולם שבוע מדהים (נטול שיעורי הסטוריה ואזרחות)
אוהבת - אני