באמצע הבחנתי במכונית לבנה מתקרבת לעברי, האטתי.
אישה מבוגרת במשקפיים כהים סימנה לי עם הראש מן סימן מוסכם בין נהגים, סימן שמקביל להבהוב האורות כשהנהג שמגיע מולך מסמן כדי שלא תיפול לרשתו של מנאייק נעלם, סימן שאמר לי" "ילדתי הצעירה את יכולה להמשיך לנסוע".
מה שהיה ברור לי כנראה לא היה ברור לאישה הזקנה.
ברגע שלחצתי על דוושת הגז, בוטלו כל החוזים והסכמי השלום ומסיבה כלשהי גם שק העצמות במכונית שמימני
לחצה על אותה דוושה בדיוק.
א. היא התבלבלה והתכוונה בעצם ללחוץ על הברקס.
ב. היא בעלת נטיות התאבדותיות.
ג. היא הגיעה מארץ רחוקה ששם כאשר עושים כן עם הראש בעצם מתכוונים ל...לא.
ד. היא אישה.
את תשובותיכם תוכלו לי לאי מייל למערכת ולזכות בסוף שבוע זוגי בקפריסין.
ועכשיו ברצינות.
אם משרד הבריאות קובע שהעישון מזיק לבריאות, למה משרד התחבורה לא יכול לקבוע שהאישה מזיקה לבטיחות, ואני מודעת לכך שאני אישה- אז מה עדיין מותר לי לבקר את בנות המין היפה כי אני לא עושה הכללות ויש יוצאות דופן- ואני מקווה להיות אחת מהן בעתיד הלא רחוק...
אז למה נשים נוהגות כמו...נשים?
1. שלוש מאות שבעים וחמש אלף נשים עצבניות -
בהתחלה האשימו את המחזור החודשי.
אחחח הווסת הזאת שתמיד מוציאה אותן לא אשמות.
אין לך כוח לסקס הערב? "מותק אני במחזור"
את עצבנית? "מאמי אני במחזור"
עשית תאונה? "מה אתה רוצה שאני אעשה אני לא מרוכזת, אני במחזור!"
אין ספק, תרוץ טוב.
בארץ ישנן שלושה מליון נשים (בערך) מתוכן לחצי אין רשיון נהיגה
(קטנות מדי, מבוגרות מדי, לא הספיקו וכו') - סך הכל מליון וחצי נהגות.
רבע מהן נמצאות במחזור ברגע נתון.
מכל החישובים הנ"ל יוצא שכל יום נמצאות על הכביש שלוש מאות
שבעים וחמש אלף נשים עצבניות, לא מרוכזות, לא מרגישות טוב, או בדיכאון.
יש שם מישהו שמוכן לקחת אחראיות על זה?!
2. אופס, בטעות -
נשים תמיד, אבל תמיד בטוחות שאם הן עושות טעויות יסלחו להן.
מכאן, שזה בסדר להיכנס לאין כניסה, כי יסלחו לי, זה בסדר לעבור נתיב בלי לאותת,
כי מי יכול לעמוד מול חיוך כמו שלי, זה בסדר ללחוץ חזק על הברקס שנייה לפני שהרמזור מתחלף, כי כשגברים רואים חצאית הם שוכחים הכל.
3. חינוך מיוחד - (הקטע הבא אינו מתייחס לנשים שבשבילן טיפוס הרים והשתתפות ב"מבצר" הם סם החיים).
סיבה נוספת למה שהופך נשים לנהגות לא טובות (בלשון המעטה כמובן) הוא הפחד.
מגיל קטן מלמדים אותנו שמכוניות זה לבנים ועדיף שנשחק בברביות.
ואז, כשמגיע היום ואשה עולה לרכב של מורה הנהיגה קשה לה עם זה.
אז היא מקרבות את הכסא, הכי קרוב שאפשר ללוח השעונים (ומצמצמת את מרחב הראיה),
נוסעת עם הנד ברקס מורם (למקרה שהרכב ידרדר בירידה) וחונה קילומטר וחצי מהמקום
(כדי לא להסתבך בחנייה).
הפתרון
אז לפעמים הן נוקטות בעמדת ה''לא מתמודדת'', לפעמים בעמדת ה"אופס סליחה"
ולפעמים בעמדת ה"אתה אשם".
בכל אחד מהמקרים יש קורבנות. אז מה הפתרון?
אוטובוסים.
מוניות.
טרמפים.
בטוח לאישה ובטוח לסביבה.
(ולהבדיל אלפי הבדלות- נהגי המוניות שלכולם צריך לשלול בזה הרגע את הרשיון, אבל זה כבר לא כל כך משנה היות ואני לא מתיימרת להיות נהגת מונית)
מקווה שלא פתחתי פה יותר מידי גדול ועשיתי לעצמי נאחס- אני עדיין חולמת לעבור בטסט ראשון, מקווה שלא הרגזתי כמה נשים שנוהגות הכי טוב שיש (אפילו יותר מגברים), ואם כן הרגזתי אז- סליחה אבל את לא מהוות רוב לצערי...
אם הייתי יודעת איך עושים כפתורים הייתי עושה אחד בסגנון של :