שונאת תנ"ך!
שונאת את בני ישראל הטיפשים האלה שלא לומדים לקח ובכל פרק מחדש חוטאים וחוזרים על אותה טעות למרות שנענשו (בעונש קיבוצי או גמול לדורות ודאגו להרוס גם לצאצאים המסכנים שלהם את החיים)
שונאת את המרידות החיצוניות במלך ובעקבות זאת את חילופי השלטון (עוד שמות לזכור)
שונאת השוואות בין פסוקים, קשיים, פתרונות, פרשנויות לפי הפשט ולפי הדרש, מילים קשות שאי אפשר אפילו להגות
שונאת פרקים מקבילים בדברי הימים (כי לא מספיק פעם אחת, על כל דבר חייבים לחזור פעמיים שמא נפספס משו חשוב)
שונאת שאלות רטוריות של אלוהים (הוא יודע הכל בשביל מה הוא חייב להתחכם?!)
שונאת את נבוכדנצר מלך בבל ואת איזבל אישתו של אחאב
שונאת תיקבולות כיאסטיות, שונאת לפני הספירה
שונאת את משה שהוציא את בני ישראל ממצרים ולא נתן להם להישאר שם עוד איזה 100-200 שנה וככה היה חוסך לי שעות רבות של שיעמום, פיהוקים, עצבים וקללות
שונאת את העובדה שלא משנה כמה למדתי אני אגיע למקסימום 80 (וגם זה עם קצת עזרה משכנים ועם יהיה לי מזל ואלוהים יהיה איתי)

אפילו לשונאים שלי אני לא מאחלת מבחן בתנ"ך יום אחרי שחוזרים מחופשת סוכות כי לי, בניגוד לאלוהים, יש טיפת רחמים על אנשים חפים מפשע שכל מה שהם רוצים זה רק ציון עובר בתעודת הבגרות

שונאת תנ"ך!

wish me luck

ותחזיקו לי אצבעות בכל הכוח, אני אצטרך את זה...