חורף אצלי בלב. חורף אצלי בעצמות. חורף מתחת לכל השכבות של הבגדים והשמיכות.
קר לי בלב. קר לי מגעגוע. קר לי מצורך – פיזי לגמרי – במגע. באהבה. בליטוף.
כל הקיץ הארוך הזה, בכל פעם שהתגעגעתי לחורף, שכחתי כמה אפור, קר ובודד הוא יכול להיות. זו לא חוכמה לאהוב את החורף כשיש מי שיתכרבל איתך מתחת לפוך, יחבק , יניח ראש בחיקך ויסתכל בעיניך במבט שאומר, זה רק את ואני ..
זו לא חוכמה לאהוב את החורף כשמסביב קיץ. לא חוכמה לאהוב כשטוב. לא חכמה לאהוב. לא חוכמה.

אהבה.
אומרים שאצבעות הרגליים קופאות תמיד ראשונות.
טעות.
הלב – הוא שקופא ראשון ומקפיא את שאר הגוף, מכף רגל ועד ראש.
הכל קפוא אצלי. קר ומנוכר מחוסר שימוש. מחוסר תרגול. מחוסר אהבה.
אני מקנטרת את הסובבים אותי, את האוהבים אותי, את הרוצים בטובתי.
לא מסוגלת לחוש את החום שהם מפיצים, עיוורת לגישושי החיבה שלהם, נזקקת להם עד ייאוש..
כל רווח הגדול ממגע פיזי ישיר, הוא בלתי ניתן לגישור מבחינתי.
כל מגע ישיר, הוא בלתי נתפס עבורי.
כל טיפה של גשם – היא מסמר נוסף בכיסוי הקרח של החורף שלי....

ככה בדיוק הרגשתי בחורף שעבר
היה לי קר בלב, הייתי עצובה
ועכשיו זה אחרת.. עכשיו יש מי שיחמם
יש מי שיגן עליי מפני הגשם עם מטריה גם אם אני נמצאת בסוף העולם
יש מי שדואג לסגור את הרוכסן של המעיל עוד קצת, כי קר
יש מי שמחזיק את היד וגורם לי להרגיש שאני לא לבד החורף הזה, ובכלל..

מקווה שאתם נהנים בחורף, לבד או ביחד
ולאלו על הכביש - תנהגו בזהירות, מחליק שם בחוץ
ועוד דבר.. קצת רחמים ליד מעברי חציה כי בדיוק בסיבוב זה משפריץ על מי שמחכה לירוק

שיהיה לנו חורף חמים ובטוח
אמן

אוהבת המון - אני  :)