איך יודעים מתי להפסיק לאחוז בכל הכוח בדבר שהכי אוהבים?
למה ההחלטה לשחרר היא הדבר הכי קשה שיש?
למה אני צריכה לבלות ימים שלמים בבכי וחוסר ידיעה כשהתשובה נמצאת לי מול העיניים, שולחת רמזים ברורים ובולטים פעם אחר פעם, ואני מתעלמת, כאילו לא רואה, רוצה לראות רק את מה שנוח לי, מה שימנע ממני לעזוב, והפעם לתמיד..
רוצה אותו כמו שהיה פעם, אוהב ודואג..
רוצה אותי כמו שהייתי פעם, מתפשרת ומוותרת..
רוצה אותנו כמו שהיינו פעם, מסתדרים ולא רבים
רוצה משהו אחר, טוב יותר, חושבת שמגיע לי, שאני לא מגזימה בדרישות..
רוצה לחשוב שזו רק תקופה כזו שרע לו והוא מוציא את כל המצב רוח עליי, מנסה להאמין שאפשר אחרת
אבל הסבלנות הולכת ונגמרת לאט לאט
רואה את היום שבו הכל נגמר, והוא קרוב מתמיד
לא רוצה לבד, לא טוב ביחד..

last night the moon said to me
if he makes you cry why dont you leave him
i look back to the moon and said
moon would you ever leave your sky