כבר הרבה יותר מפעם
אני חשבתי לעזוב
ולנטוש את הרחוב
שעשה לי כל כך טוב
כי העיר הזו קטנה לשנינו
והיא מלאת כאב
תמיד נרצה להתאהב
בדבר האמיתי
ולא אחד בשני

אז עדיף להישאר
ולהחזיק ידיים
כי סופות חזקות מתקרבות ובאות
מתקרבות ויורדות עלינו עדיין
אז עדיף להישאר
שלא נעוף ברוח
היא תבוא, היא תבוא, היא תבוא
כן, היא תבוא
אני בטוח

ואני לא יכול לחשוב
שאת של מישהו אחר
שאוהב הרבה יותר
בלילות את לצידו
תמיד תרצי בטובתו
אז אצלי הכל בסדר
עד שאני נשבר
וכלום ממני לא נשאר
מדמם על הרצפה
מרסיסים של אהבה

שיר הזדהות נוכחי

שבורה, מדממת על הרצפה מרסיסים של אהבה

לא יודעת האם להישאר או לקום וללכת

ומשום מה לא בוכה הפעם.. אולי נגמרו לי הדמעות?!?!