אני לא יודעת אפילו איך הכל התחיל..
כל השבוע הייתי סופר רגישה ועצבנית בכזו רמה שחשבתי שאני עומדת להתפרץ בכל רגע,
מאחר ואני טיפוס שלא צועק, החנקתי את הרגשות עמוק עמוק בבטן,
מה שגרם לי להרגיש חנוקה מבלי יכולת לפרוק..
אני לא יודעת אם יש כזה דבר, אבל קר לי בנשמה, זה מה שאני מרגישה ואין לי דרך אחרת לבטא את זה..
כל כך חיכיתי לחורף,
אבל לא לקור כזה השתוקקתי, ממש לא לזה.

בימים האחרונים אני מרגישה בעיקר צורך, לעצור ולנוח.
פחות לדבר, פחות להקשיב, כמו סירה ששטה בלב ים, סוער, ובסוף כשהים שקט, אפשר להניח את המשוטים בצד...ורק לשבת ולהביט ביופי מסביב..
מסתבר שהמשפט "נפש בריאה בגוף בריא" נכון
המצב הנפשי הירוד השפיע על המצב הגופני וחטפתי שפעת..
לאחר למידה מרובה , לחצים , עייפות, לילות לבנים, אי סדר מוחלט והמון בילבול..
כשכל כך רציתי לא לחשוב לנקות לי את עצמי מעצמי לגמרי לגמרי בלי שבב של מחשבה ,
פשוט לרוקן את הכוננים ולעשות ריסט של  ה כ ל
כמה מסורבל וכמה קשה זה יכול להיות?
פשוט קרסתי מהטרוף הזה, כל לילה השבוע ישנתי בקושי 4 שעות..
הייתי בסערת רגשות לא קטנה, מדוכדכת, לחוצה,
רציתי רק שיבוא מישהו שיגאל אותי מכל זה
כל מה שאני רוצה עכשיו זה לזרוק הכל לעזאזאל ולהיות על איזה אי,
אי שם בלי היתחייבויות ובלי מטלות, לקום מתי שבא לי לעשות מה שבא לי ורק שיניחו לי , שיעזבו אותי לנפשי.
לא רוצה לחשוב יותר לא רוצה לתכנן יותר רוצה ליזרום ולמצוא מרפא לקור האימים שתקף את נישמתי..

רוצה רק לעצום עיניים ולישון כמו שצריך.. לשם שינוי
סופשבוע נראה לי הזדמנות מצויינת..
אז תהנו עד כמה שאפשר, גם בשבילי
אוהבת המון, אני