השנה לא הרגשתי כל כך אווירת פורים
בדר"כ אני מתחפשת, אבל השנה לא התחשק לי
כבר לא ציפיתי שיקרה משהו מעניין ומהנה אחרי שגם התוכניות של יום שישי בערב התבטלו..
במוצאי שבת קיבלתי טלפון "תיהי מוכנה באחת עשרה, יוצאים"
הייתי במצב רוח דיי מבאס, אבל החולצה עם המחשוף והדמות שנשתקפה מהמראה די גרמו לי להרגיש טוב.. זרקתי על עצמי בקבוק שלם של נצנצים ובאמת נראתי זוהרת..
הגענו למועדון, האווירה היתה קסומה..
בהתחלה סתם ישבנו, דיברנו, צחקנו ושתינו..
כנראה ששתיתי טיפונת יותר מידי.. אחרי שעתיים הייתי שיכורה לגמרי
סיפרו לי שפלרטטתי עם כל דבר שזז,
האלכוהול מסתבר, קצת שיבש לי את חוש ההבחנה בין חתיך לסתם חרמן..
איכשהו מצאתי את עצמי רוקדת על הבמה,
רואה מלמעלה את הקהל רוקד באקסטזה..אבל היו עוד כמה נועזים כמוני..
צחקתי המון ולא הפסקתי לנוע לקצב המוסיקה אפילו לא לרגע
בין אנשים מצטופפים פילסתי את דרכי  פעמיים לשירותים.. חוויה לא סטרילית במיוחד
ראיתי עיניים מבהיקות מכל צד, מרגישה את המבטים רבי המשמעות מלווים בצחקוקים נבוכים,
המוזיקה הצליחה לחדור מבעד לבועה שלי..
הרגשתי צפה, שוקעת, מרחפת, צוללת..
בארבע כבר רציתי לחזור הביתה, להתכרבל במיטה
אחרי שסופסוף מצאנו מונית חזרתי אל הקרקע
בצעדים כושלים עליתי הביתה, מוצאת את העיתון כבר מונח לו שם כל כך מוקדם

קמתי בבוקר.. היה כבר צהרים
כשסוף סוף הצלחתי לגרור את עצמי מהמיטה,
אחרי מקלחת וכוס קפה,
כששוב התחלתי להרגיש כמו בנאדם,
נשבעתי שאני לא שותה יותר,טוב נו, לפחות לא בזמן הקרוב..