מכתבים משנות ה-60.

לדני שלומות

מה נשמע? my old bastard . אני מקוה שהכל בסדר. שהענינים בגדוד רקובים כרגיל (בעצם אינני יודע אם אתה בגדוד. אולי נסעת לאיזה קורס).

דני, אצלי הכל נפלא. ממש נפלא. הייתי בהכנה. גמרתי בציון הגבוה ביותר אך בגלל הברדק לא יצאתי מצטיין. אח"כ לא ירדתי לשבטה וקבלתי חופש 25 יום כדי ללמוד לבחינות הקונקורס. אתה ודאי מתאר לך איך סחבק לומד. כבודי מרבה לבלות בעירו בקרב בעירו (אני בטוח שאתה מבין לצון נופל על לצון). אהה ידידי, בוגרות השמיניות כה קורצות דיזנגופה וחמוקיהן תאוה לידיים...לא יאמן כי ימוזמז. מי אמר כי האהבה נמצאת בשיאה באפריל. VIVA LA HOT SUMMER .

דני, בהכנה היה ברדק כזה שטרם נברא בצה"ל. ברצינות.אני ממש התעליתי על עצמי. כשנפגש אספר לך ארוכות ותהנה.

שמעתי ממאירשטיין (שפגשתיו בת"א) על הנעשה בגדוד. באשר לי, אינני יודע מה יהיה כאשר אחזור לבה"ד 9. ב-13 באוגוסט יהיו לי עוד חודשיים עד התחלת הלימודים ואינני יודע מה יעשו איתי. בבה"ד 9 רוצים שאשאר להדרכה אך הדבר תלוי בראש מכ"א 2. לא איכפת לי לחזור לגדוד. עכשיו למדתי להתברדק בצורה כזו שאהפוך להם את העולם. אין להם מה לעשות איתי בגדוד. מה יעשו בגדוד בטר"ש חדש? מס' 1 - לא. מס' 2 -לא.חוץ מזה אי אפשר לעשות ממני משהו. אבל אין דבר. יחי הברדק הקדוש!

דני, כתוב לי לכתובתי הפרטית וענה לי במהרה.

שלך, דני.

do me a favour  אינני יכול לכתוב לכולם. מסור ד"ש אישית ממני ל: סרן בקי, חדד, יואל לוי ושלום עמר. ושכחתי: מיכה ענבי.

שלך דני

ידידי היקר, רוב שלומות לך!

כרגע קיבלתי את מכתבך ואני כבר יושב לענות לך.

מאד שמחתי למכתבך. מה גם שמצב רוחך השתפר במקצת וזה העיקר. אמנם הרצון לצאת ולהזדיין בראש חוצות גדול יותר כפי שאתה כותב, אך גם זה יעבור. השבוע עבר מהר. אירועים מיוחדים לא ארעו פרט לזה שהייתי אצל חסי באמצע השבוע והיום תקפני מצב רוח גרוע בהוודע לי שהחברה המסריחה לא אישרה לי את הסידור שהיה צריך להתחיל בתחילת ינואר 1961, אך אני בשלי ואת המילה האחרונה עדיין לא אמרתי. אמרו לי שיש אדם אחד שיכול להשפיע על מנהל מדור הסגל שלנו והלז משתחווה על המקום. אותו אדם זהו יוסף אלמוגי וגם אליו יש לי גישה כפי שידוע לך. אך כרגע לא השתנה כלום ונראה איך יפול דבר ומה ילד יום. בקשר למירי, הרי שמעולם לא התלבטתי כל כך בדעה על בן אדם כמו עליה. יש לה חבר קבוע והיא עושה רושם שאוהבת אותו. בן  19 וחצי, ככה אמרה לי. אינני יודע ,אחת משתיים: או שהיא זונה המקבלת מספרים 3-4 פעמים בשבוע, או שהילדה הזו תמימה מארץ התמימות ועדיין לא מצצו לה אפילו. על כל פנים, אם הראשון הוא הנכון הרי שתוכל בפגישה הבאה שלכם לתת לה מספר. בקשר לרמתה האינטלקטואלית הרי שמיום ליום בביה"ס אני נוכח לדעת שהיא ירודה למדי והיא אף פולטת לפעמים שטויות המחליאות אותי.

נפסיק לדבר עליה כי פשוט חבל על הנייר. בקשר לאלי הרי שאיני יודע דבר והוא מאז לא כתב לי. אני תקוה שעוד יכתוב ויספר על הכל. בקשר לחנוכה

אני תקוה שיאפשרו לך לבוא הביתה ונעשה חיים. אני מעונין להתפרק קצת בחופש חנוכה מהמתח שנצטבר בקרבי עד היום. אני רוצה לקוות,ידידי,שתדע להסתדר ושאראך בחיפה.

ידידי,יתר על כן אין לי מה להוסיף. היה שלום ולהתראות בחנוכה.

שלך ידידך,

אביהו

הי ישראל,

תאוות הכתיבה השתלטה עלי ואני עונה לך על מכתבך המזורגג שהגיע באיחור והפך להיות בלתי אקטואלי.

ובכן, הפכתי גם כן להיות לציפור דרור ואין לך מושג איזו הרגשה זו לצאת משני שעבודים (של ביה"ס ושל אבי) לגאולה עצומה. כאן מתחילות גם התכניות של החופש המשגע. (א). שבוע ראשון, כל יום לים ואח"כ אצמצם את הביקורים. בינתיים אני מתכונן לסייר את כל חופי חיפה ואח"כ את חופי ארצנו הקטנטונתנהריה, עכו,טנטורה,נתניה, אכדיה, בת-ים וכו' עד אשקלון. בינתיים זו רק תכנית. (ב). בנות. להן מקדישים את הערבים. בינתיים יש לי שתיים בטוחות. אחת מהכיתה ואחת משביעית חוגים. לשניה יש טלפון וזה כמובן + גדול. עכשיו שמע! הענינים הם לא כל כך חלקים כמו שזה נראה לך. אני, בטימטומי הרב, השארתי a couple ממכתביך על שולחני ואמי, הסקרנית כמו כל האמהות, קראה אותם עד תומם. הקיצר, המכתבים ההם לא היו הכי נקיים מבחינת הלשון. אבל זה לא כל כך נורא. מה שגרוע יותר הוא שקריאה זו של ה-couple הביאה לחיטוט נוסף אחרי מכתבים שלך וגילוי הקופסא שבה אני שומר את כל המכתבים של החברים ושל הבנות. חביבי זה נורא. כשאני חושב שאבי ואמי קראו את הכל. אבל גם זה עוד לא כל כך נורא. מה שהכי גרוע זה שממכתביך התברר כשמש בצהרי תמוז מדוע הזמנתיך לבוא בשבועות ומה היתה מטרת ההסתלקות שלנו לעבר העיר התחתית. כמובן שהתברר מכאן גם מה שהלך אצל מרים (טוב שלא גילו עוד בדיוק מי זו). אני, כרגיל, התיחסתי באדישות לעובדה שאבי יודע מענין הזונה אבל הרגיזה אותי העובדה שהוא התחיל ליחס לי כל מיני מעשים בלתי כשרים אחרים: התחיל לחשוד כל פעם כשיצאתי מהבית, פחד פחד מוות כשראו אותי עם סיגריה פעם ובכלל, הוא חושב שהוא מגדל עבריין צעיר בבית. מה שרציתי לאמר לך שזה הפך למסוכן שתשלח לי מכתבים כי הם מוחרמים מיד. הדרך היחידה היא שתענה לי יום אחד בדייקנות לאחר קבלת המכתב שלי ואז אוכל לשמור על תיבת הדואר או שפשוט תשנה את הכתב על המעטפה וכתוב מאחורה רינה זרודינסקי או איזה שם דמיוני שתרצה עם כתובת דמיונית וזה יגע אלי ב-100%. כי הורי ימסרו לי בטח מכתב של בת וגם לא יעיזו לפתוח.

יש לנו מסיבת כיתה במוצאי שבת הזה ומסיבה אינטימית יותר אצל אריה גילון ביום שישי של השבוע הבא. עד אז אני עוד מקוה שאראה אותך. ענה לי מתי תבוא. השתדל לבוא לפנות ערב. כתוב לי את השעה המוערכת שתבוא ושרוק לי מלמטה "אליהו הנביא".

את מרים אני לא רואה והיא גם לא מענינת אותי מבחינה אישית כך שאל תטיל עלי תפקידים בקשר אליה. פשוט בוא ושגול וזהו זה. מה אתה מנדנד בקשר לשתי האמריקאיות? הן באמת כ"כ עקומות שאתה מזלזל בהן ככה? היית צריך להתלהב אימים משתי נציגות כאלה של ה- USA. כתוב לי אם ישארו עוד הרבה זמן בכפר-אתא. זה לא פשוט כ"כ חביבי.

דניאל