החיים ומה שביניהם..

למה אף פעם לא יכול להיות טוב לכמה ימים נחמדים? למה ?

חברי אמת לא נוטשים חבר אף פעם בשעת צרה..

אני,בשעת צרה..

ואתה-נטשת..

הלכת כאילו אני איזה מישהו זר,שלא אכפת לך ממנו.שהוא שווה לרצפה.

קר לי ואני כבר לא יודע מה לעשות.

לברוח זה כבר לא הפתרון.

מה עוד,שאני כ"כ מתגעגע..כ"כ שזה כבר כואב לי..

הם בסוף ימצאו אותי מת,יכתבו שהייתי שותק..

אם מתים רק יכלו לדבר מה הייתי אומר ?

זה..מהשיר הגאוני של אביב גפן המשורר הזה..

זה מילים הכי נכונות שיכולות להיות,לפחות לגביי..

"זה סוף העולם.."

אני כבר לא פה..