[מדברים על הכל, חוץ ממה שבפנים]
I'm a drama queen || וגעגועים מתגנבים לך אל הלב. || למה גם כאן את לא שמחה? || מלכה מתוסכלת סטייל.
|
כינוי:
צוכה בוחקת בת: 36 MSN:
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
| 11/2009
חוץ מזה, הוא לא היה אינטיליגנטי בכלל.
כל סאגת הדייטים ומערכות היחסים הכושלות שלי קיבלו מעין סטירה לפרצוף ביום ראשון, בחניון ריק מידי בחוף הים.
שעתיים של להיות צ'ארמר ולהראות לי את הכוכבים ולזיין את השכל שלעשן זה בעצם לצבוע את האוויר באוויר, ולנשק ולהחזיק לי את היד ולנשוך בצוואר. להיות הכי כובש והכי סקסי, ולהימשך אליך ברמות שלא חשבתי שקיימות. לדבר על שפת הגוף שלי ואיך אני אוספת את השיער כשאני מנסה לשדר לך שאני נמשכת אליך. ולהקשיב לך בחצי ציניות וחצי מטופש של "אולי".
כל השנתיים האחרונות, של ללמוד להרפות ולהרגיש ולגעת ולהתקרב, מעין קיבלו אזהרה בדמות חיוך השקר שלך. בחצי שעה של לא להפסיק לגעת, החזרת אותי שנתיים אחורה במדד הביטחון וגרמת לי לקפוא במקום כאילו אני לא זוכרת אפילו איך קוראים לי.
"תגרמי לי לרצות לראות אותך מחר"
"קום וצא לי מהאוטו"
"בואי אליי, נעשה לך שיעור בחושניות"
"קום וצא לי מהאוטו"
ובדיוק בגלל זה אני בסוג-של טראומה אפילו מהשם שלך. לא כי נבהלתי מהעובדה שהשכבת את הכסא של האוטו ומשכת אותי אליך, לא כי לא ידעתי מה לעשות ולא כי מצאתי את עצמי אומרת לך בדיוק מה שרצית לשמוע, רק כדי שתרד לי מהאוטו.
אלא כי פתאום מצאתי את עצמי מתגעגעת לאנשים שלעולם לא היו מעיזים לדבר אליי ככה. רציתי שהם יצילו אותי מהמבט המאיים שלך, רציתי שהם יעיפו את השפתיים שלך ממני. פתאום מצאתי את עצמי לא מעכלת אפילו מה שאמרת, ומסמסת לרחלי שהיה מעולה, שרק לפני 5 דק' הכי שמחתי בעולם שיש לי גז מדמיע בתיק. יום למחרת מצאתי את עצמי בלחץ שלא הייתי בו כבר מזמן, חושבת על מה יקרה אם פתאום אני אראה אותך. היית המראה הכי כואבת שאי פעם ראיתי.
אז להגיד ש"לא הלך טוב" בדייט, זה לשון המעטה. אבל החלטתי שאני קוברת אותך אי שם עם כל סיפורי הכשלונות שאפשר לתאר. החלטתי שאתה נשאר מעין חוויה טראומטית לאוסף, אבל כזאת שאפשר רק ללמוד ממנה, כי יעברו עוד יותר מידי ימים עד שאני אצליח גם לצחוק על זה. אתה לא קיים יותר כבנאדם, כמו שלא היית קיים עד לפני שבוע.
"אולי הפעם" כשאני נוסעת הכי מהר שאני יכולה ומשאירה את הדמות שלך הרחק מאחורה, אבל רק בחניה מתחת לבית, צרחתי "אדיוט" הכי חזק שאני רק יכולה. ובפעם הראשונה בחיים שלי, הבנתי מה אומרת השורה "אם תדע מה עשיתי אתמול, היית נחנק מבושה".
אף אחד לעולם לא יבין.
| |
פרח קיר.
אין לי למי לספר שנגמר,
שאיבדתי משהו כל-כך יקר,
שמיהרתי לברוח, ועכשיו מאוחר כבר
לקוות.
סטורי אוף מיי לאב?
השם שלך כתוב בענק על כל האלבום החדש של שילה, למרות שאני בכלל כבר לא שלך, ואתה בכלל לא יחיד ומיוחד, ואין לי מושג אם החברה החדשה שלך מצטטת את ניטשה.
שיהיה לנו חורף נעים.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
